דף הבית > מאמרים מקצועיים
להרוג את הזמן
 
7 ימים  • 07.05.2019
 
החדשות הטובות: מדענים מבטיחים שתרופות מהפכניות לעיכוב תהליכי ההזדקנות ואנטי־אייג'ינג בדרך. החדשות העוד יותר טובות: הן לא בהכרח מאריכות את החיים, אלא בעיקר משפרות את איכות החיים בשנים האחרונות, שבמהלכן רובנו נאבקים במחלות כרוניות, כמו סרטן, טרשת עורקים ודמנציה. המטרה: מתוך תוחלת חיים של 85 שנים בממוצע ‑ 84 שנים בריאות. החדשות הפחות טובות: נצטרך להמתין עד שיסתיים שלב הניסויים בבני אדם, ובכל זאת, החוקרים אופטימיים ומבטיחים שבתוך פחות מעשור נוכל כבר לדרוש אותן מהרוקח. להיות צעיר (כמעט) לנצח: הסיפור המלא
גרהם לאוטון, "ניו סיינטיסט" | איור: גיא חרל"פ
מייקל ווסטהבעלים של חברת הביו־טכנולוגיה Geron ‑ כבר נזהר מלפרט בשיחות חולין מה בדיוק הוא עושה בעבודה. "אנשים אומרים לי: אתה משקר. מה שאתה מספר כל כך מדהים ומהפכני, שאם זה היה נכוןבטח כבר היינו שומעים על זה משהו". אבל ווסט טוען בתוקף שהוא וביו־טכנולוגים כמוהו מתקרבים יותר ויותר לפיתוחה של אחת התרופות המיוחלות ביותר: תרופה נגד הזדקנות. "השבת הנעורים, החזרת גלגל הגיל אחורנית - אני מאמין באמונה שלמה שהדבר אפשרי. אבל בין מה שהמדענים כבר יודעים היום לבין מה שהציבור יודע, אפילו הציבור הנאור והמשכיל - הפער עצום", הוא מסביר.
 אמנם ההיסטוריה מלאה בשרלטנים שטענו שאוטוטו אפשר יהיה לבטל את תהליך ההזדקנות, וחיי נצח נמצאים ממש מעבר לפינה, אבל הפעם, כך נראה, הסיפור שונה. בעוד כמה שנים אמורות להגיע לשוק תרופות אנטי־אייג'ינג ראשונות, שיזכו לאישור מדעי. חברות ביו־טק ואילי הון משקיעים כיום סכומי עתק, במה שרבים מנבאים שיהפוך לתעשייה הגדולה ביותר בכל הזמנים. "מדובר במדענים מן השורה, שעובדים על פי התקנים המדעיים המקובלים", טוען הביו־גרונטולוג דייויד גמס מאוניברסיטת קולג' בלונדון, שבניגוד לרבים מעמיתיו, אין לו שום עניין מסחרי בתרופות אנטי־אייג'ינג, "ונכון לעכשיו, זה נראה נפלא".
מה שמשנה את התמונה מהותית בתחום האנטי־אייג'ינג הוא העובדה שהיעדים השתנו. המטרה של המחקרים בעבר הייתה הארכת תוחלת החיים. לא עוד. "אני לא חושב שמישהו מאיתנו רוצה לחיות עד גיל מאתיים", קובעת ג'נט לורד מאוניברסיטת ברמינגהאם שבבריטניה, "מה שאנחנו רוצים זה לשפר את מצבנו הבריאותי בשנים האחרונות של החיים".
"המטרה היא לצמצם את התחלואה של בני אדם לפני שהם מתים", מדגישה גם הגנטיקאית לינדה פרטרידג', העומדת בראש "מכון מקס פלאנק לביולוגיה של ההזדקנות" בגרמניה. "או במילים אחרות: הרחבת 'טווח הבריאות' ‑ הגדלת מספר השנים הנטולות מחלות בסוף החיים". אם תוחלת החיים של ילידי 2019, במדינות מפותחות, עומדת על 85 שנה בממוצעהשאיפה היא ש־84 מתוכן יהיו שנים בריאות.
על עכברים ואנשים
"כשאני אומר לאנשים שאני עובד על עיכוב הזדקנות, מטיחים בי לעיתים תכופות שאני אדם רע, כי אף אחד לא רוצה עולם מלא באנשים זקנים וחולים", אומר ריצ’רד מילר, גרונטולוג מאוניברסיטת מישיגן. "אבל זאת בהחלט לא המטרה של המחקרים העדכניים". הרחבת טווח הבריאות, או "טווח איכות החיים" - תהיה הישג המשתווה בחשיבותו להצלחה של הכפלת תוחלת החיים ב־150 השנים האחרונות. פנטסטי, אם רק יתממש.
 בין השנים 2000 ל־2015 עלתה תוחלת החיים הממוצעת בעולם בחמש שנים, ועומדת כיום על 85 שנה. עם זאת, מספר השנים הבריאות עלה רק ב־4.6 שנים. כעשרים אחוז מחיינו בממוצע אנו נאבקים במחלות כרוניות. התמודדות קשה ואכזרית לחולים עצמם כמובן, אבל גם לחברה כולה. "שמונים אחוז מסעיפי ביטוח הבריאות בארה”ב קשורים למחלות ניווניות", אומר מייקל ווסט, "והמחיר המצטבר יכול להגיע לעשרות טריליוני דולרים".
 אבל יש כיום יותר ויותר סיבות טובות להאמין שטווח הבריאות יכול להתרחב. "הזדקנות היא תוצאה של תהליכים ביולוגיים שניתן לתקוף באמצעות תרופות", אומרת ג'ואן מאניק, מחברת resTORbio, אחת החברות המובילות בתחום עיכוב ההזדקנות, העורכת ניסויים בתרופות אנטי־אייג'ינג שאמורות להיכנס לשלב אחרון לפני קבלת אישור לשימוש בבני אדם.
 בהגדרה ביולוגית, הזדקנות פירושה אובדן הולך ומתמשך של יכולת הגוף לתקן את עצמו. כשתהליכי ההחלמה שלנו נפגעים, הנזקים הולכים וגוברים. איברים ורקמות מתמלאים בפסולת חלבונים, מוטציות גנטיות מצטברות. שרשראות כרומוזומים מתחילות להיפרם. חלק מהתאים הופכים סרטניים, ואחרים משנים צורה ל”תאי זומבי”. המערכת החיסונית נחלשת. תחנות הכוח של התאים - המיטוכונדריות - מאבדות מכוחן. דלקות כתוצאה מתפקוד לקוי של המערכת החיסונית - תופעה הנקראת אינפליים־אייג'ינג (שילוב של Inflammation - דלקת, ו־Aging ‑ הזדקנות) מתפשטות בגוף. "ההסתברות לפתח כמעט כל מחלה כרונית עולה באופן ניכר החל מסביבות גיל שישים", אומרת ג’ואן מאניק.
אלא שרבים נזהרים מאוד לפזר הצהרות אופטימיות, לאור הכישלון המהדהד של ההבטחה הקודמת בתחום. בשנת 2013 סגרה ענקית התרופות “גלקסו סמית קליין” את חברת התרופות “סיטריס” ‑ שרכשה, תמורת 720 מיליון דולר, רק חמש שנים קודם לכן. סיטריס פיתחה תרופה על בסיס מולקולה טבעית שנקראת "רסברטרול", שבניסויים שנערכו בשמרים, הצליחה להאריך את תוחלת החיים ב־50 אחוז. מייסד החברה, דייויד סינקלייר, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, אמר אז בראיון למגזין Science שה"רסברטרול" היא "המולקולה הכי קרובה לקסם שניתן למצוא". הוא טעה.
 פיתוח תרופות, יש לציין, הוא תהליך ארוך ומתסכל: תוצאות מבטיחות בניסויים בבעלי חיים לא נרשמות שוב, ברוב המקרים, בניסויים בגוף האנושי. לדברי הגרונטולוג ריצ’רד מילר, כתשעים אחוז מהתרופות הניסיוניות שהשיגו תוצאות טובות בקרב עכבריםלא עובדות על בני אדם. ז’ואאו פדרו דה־מגליאאס מ”המכון להזדקנות ומחלות כרוניות” באוניברסיטת ליברפול שבבריטניה, אומר שאחוזי ההצלחה של תרופות ניסיוניות הוא בערך 1:5000.
כחמישים חברות החוקרות עשרות תרכובות ותהליכי מחקר ביולוגיים שונים בנושא ההזדקנות פועלות כיום בשוק. הן אמנם נמצאות כבר בשלב התכנון של ניסויים בבני אדםאבל כולן מבינות שרוב מאמציהן ייכשלו. עם זאת, העוסקים בתחום מאמינים שלפחות אחת מהן תצליחהצלחה שיש בה פוטנציאל להשלכות מהפכניות על העולם שבו אנו חיים. הרבה כסף ותקוות מושקעים כיום בקבוצת תרופות הנקראת סנוליטיקסשנועדו להרוס תאים תשושים שהולכים ומתרבים ככל שאנחנו מזדקנים. תאים אלה ספגו סוגים שונים של נזקים בלתי הפיכים, עד שהגיעו לשלב “הזדקנות” (senescence), שבו נראה כאילו הם פשוט מחכים שמשהו יהרוס אותם.
התהליך נועד, ככל הנראה, למנוע את הפיכת התאים הללו לסרטניים, אבל עלול לגרום לבעיות קשות נוספות. "תאים בשלב הזה בדרך כלל מסולקים מהגוף, תהליך שלא פועל באופן תקין בהזדקנות, ואז הם מצטברים וגורמים לנזק ברקמות", אומרת לינדה פרטרידג'. התאים הללו מתנהלים כמו זומבים: אי־אפשר כבר לתקן אותם, אבל הם עדיין לא מתים לגמרי והתוצאה היא יצירת בלגן והרס סביבם. תאי הזומבי מייצרים שורת חלבונים דלקתיים, שהם הגורמים העיקריים לתופעת האינפליים־אייג'ינג. "התאים האלה הורסים את כל הרקמות סביבם ומאוד מסוכנים לנו", אומרת לין קוקס, ביו־כימאית מאוניברסיטת אוקספורד. תאי זומבימזהיר גם דארן בייקר, ממרכזי המחקר מאיו־קליניק במינסוטהגורמים למחלות כמו סרטן, טרשת עורקים, סוכרת סוג 2, דלקת מפרקים ניוונית, פרקינסון, אלצהיימר וקטרקט. מדהים לראות איך עכבר צעיר שמשתילים לו תאי זומבימתחיל לסבול ממחלות האופייניות לגיל הזקנה.
גם ההפך נכון. "כשמסלקים את התאים האלה מגופם של עכברים זקנים - מצבם משתפר והם משתקמים ומתחדשים", אומרת הביו־כימאית לין קוקס. לאחרונה ערכו במעבדה של החוקר דארן בייקר ניסויים בתרופות סנוליטיקס על קבוצה גדולה של עכברים. הם אמנם לא הפכו לצעירים כבמטה קסם, אבל נרשמה הקלה בתופעות התשישות שלהם. מסיבה זו, טוענת קוקס, תאי ה"זומבי" הם "היעד התרפויטי המרתק ביותר" בכל תחום האנטי־אייג'ינג.
צום מועיל
השאלה הגדולה כמובן היא מתי יהיו התרופות הללו זמינות לשימוש. ג’יימס פאייר, ממכון הביו־טכנולוגיה והמחקר “אפולו ונצ’רס”, טוען שהן יכולות להגיע לבתי המרקחת כבר בתוך שש שנים. האופטימיות שלו מסתמכת על הניסויים הראשונים בתרופות סנוליטיקס בבני אדם. בינואר האחרון דיווח צוות חוקרים מ"מאיו קליניק" על ניסוי מקדים בתרופה למחלת ריאות בשםIdiopathic pulmonary fibrosis. גורם המחלה אינו ידוע, אבל היא מאופיינת בהצטברות של תאי זומבי (סנסנט). בניסוי ניתנו ל־14 חולים שתי תרופות סנוליטיקס, במשך שלושה שבועות והם הגיבו להם יפה והראו שיפור במצב הסימפטומים.
 גם חברת “יונייטי ביו־טכנולוגיה” פירסמה תוצאות מבטיחות של ניסוי קליני בתרופות סנוליטיקס, בחולים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis).
גישה נוספת למלחמה בהזדקנות גורסת שאין צורך לחסל את תאי הזומבי, אלא לעודד אותם להתחלק מחדש. אפיק נוסף במחקר הוא בפיתוח מולקולות שיכולות לחדש כדוריות דם לבנות ולשקם את מיומנותן בסילוק תאי זומבי בעייתיים. "חברות מחקר צצות עכשיו בכל מקום, כי כולם מבינים שתרופות סנוליטיקס הן מכרה זהב", אומר ריסון (Reasonׂׂׂׂ), מנכ"ל Repair Biotechnologies.
תחום לוהט נוסף הוא גישה חדשה לאסטרטגיה הישנה של האנטי־אייג'ינג: הגבלה קלורית. במרכזו נמצא ה־mTOR ‑ ראשי תיבות של Mechanistic Target of Rapamycin (המכניזם של יעד הרפמיצין)חלבון מורכב האחראי לחילוף החומרים וההתחלקות של התאשגורמים לבסוף להזדקנותו. רפמיצין היא תרופה שפותחה במטרה למנוע דחיית שתליםאך התגלתה גם כמאריכת תוחלת החיים של תולעים, זבובים ועכברים. הביו־כימאים מאמינים שתופעת הלוואי המפתיעה של הארכת חיים, היא תוצאה של עיכוב בפעילותו של החלבון mTOR, מה שמאט את הזדקנות התאים.
הגילויים שלהם נראו הגיוניים מבחינה ביולוגית. הם הסתמכו על ניסויים שחשפו כי אחת הדרכים המהימנות ביותר להאריך את חייו של בעל חיים היא להרעיב אותו. צמצום קלורי וצום תקופתי כבר הוכיחו עצמם כמאריכי חיים וכמשפרים את טווח הבריאות בבעלי חיים, ככל הנראה מפני שהם גורמים להפעלתם של מנגנוני הגנה על הגוף - כאלה שנפגעים בדרך כלל במהלך ההזדקנות.
 “התפקיד המרכזי של חלבון ה־mTOR הוא ניטור של חומרים מזינים", אומרת מאניק, שהחברה שלה, resTORbio, מפתחת תרופות המבוססות על רפמיצין. "אם אתה אוכלהוא מורה לתא לגדול ולהתחלק. אם אתה לא אוכלהוא מכבה את עצמו, מה שמחזק ומפעיל את תהליכי ההגנה על הגוף".
בין תהליכי ההגנה הללו אפשר למצוא את האוטופגיה - מנגנון טבעי שגורם להרס מרכיבים תאיים לא מתפקדים או לא נחוציםכדי להשתמש בהם כאנרגיה. "במילים אחרות, מערכת סילוק אשפה של התאים", מסבירה מאניק. התהליך מונע הצטברות פסולת ברקמות, ומאיט את תהליך ההזדקנות.
בשנה שעברה פירסמה חברת resTORbio את תוצאות הניסוי הקליני, שבדק אם תרכובות המעכבות mTOR יכולות להפוך את תהליך ההזדקנות של המערכת החיסונית. במהלך הניסוי קיבלו 264 נבדקים בני 65 ומעלה שני סוגי תרופות - רפמיצין (מעכבת mTOR) וחיסון לשפעת. יש לציין כי בני הגיל השלישי לא מגיבים לעיתים לחיסוני שפעת, למרות ששפעת היא אחת הסיבות המרכזיות לאשפוזים ומוות בקרב הקבוצה. אלה שקיבלו מעכבי mTOR הגיבו בצורה עוצמתית הרבה יותר לזריקה, וסבלו מפחות מחלות של דרכי הנשימה. ניסוי קליני גדול ורחב היקף יותר אישר מאז את התופעה.
 יש גם גישות אחרות בדרך. למייקל ווסט (הבעלים של חברת הביו־טכנולוגיה Geron), יש חברה חדשה בשם אייג'־אקס תרפיוטיקס (AgeX Therapeutics), שעוסקת בשימוש בתאי גזע, שיחליפו את תאי הזומבי התשושים. חברות סטארט־אפ אחרות מפתחות דרכים לחדש את פעילותה של בלוטה, הפועלת באופן דומה לבלוטת התימוס (המשמשת ליצירת תאים של המערכת החיסונית — ל"ו) ולשקם את המיטוכונדריות.
 בתוך כמה שבועות מתכוונת חברה חדשה להשיק גלולת אנטי־אייג'ינג בשוק האמריקאי. הפרטים עדיין חסויים, אבל ידוע שמדובר במעכב mTOR, שטרם נוסה בבני אדם. עם זאת, בהתבסס על תוצאות ניסויים בעכברים, החברה טוענת שהיא יכולה להוסיף שמונה שנים לתוחלת החיים שלנו, ובו בזמן להרחיב את טווח הבריאות.
 התרופה היא קוקטייל של תרכובות "המוכרות כבטוחות" על ידי המינהל האמריקאי למזון ותרופות (FDA). ככאלה, הן אינן צריכות לעבור ניסויים קליניים, וניתן למכור אותן כתוספי מזון.
שגעון הפלזמה
חברות הביו־טכנולוגיה נאלצות להתמודד עם בעיה נוספת. העובדה שהזדקנות אינה מוגדרת כמחלה. כך, גם אם התרופה של החברה המובילה כיום בתחום האנטי־אייג'ינג, “יונייטי ביו־טכנולוגיה”, תצליח להתגבר על כל המשוכות שבדרךהיא לא תשווק כתרופה נגד הזדקנות, אלא כתרופה לדלקת מפרקים ניוונית.
כדי שתרופה כלשהי תגיע לשלב הניסויים הקליניים, צריך שתהיה איזושהי אינדיקציה - הוכחה שהתרופה הצליחה לפעול נגד סימפטומים מסוימים. אבל הזדקנות כאמור אינה מחלה. "הדרך הטובה ביותר לבדוק תרופה היא לתת אותה לקבוצה גדולה של בני עשרים עד ארבעים, ואז לחזור אחרי חמישים שנה ולבדוק מה מצבם. אבל זה פתרון לא מעשי", אומר ריצ'רד מילר מאוניברסיטת מישיגן.
כמו כן, אין עדיין שיטה המקובלת על רוב החוקרים למדידת הגיל הביולוגי, ומכאן שאין שום דרך לקבוע שתרופת אנטי־אייג'ינג כזאת או אחרת אכן מצליחה לעשות את מה שאנחנו רוצים שתעשה.
הדרך הנכונה להתקדם, אומר פאייר, היא לבחור מחלה אחת הקשורה להזדקנות, ולהוכיח שהתרופה שלך מסייעת לחולים בה. רק אז אפשר יהיה להתרחב למחלות נוספות. אולי עם הזמן, יגיעו הרשויות למסקנה שתרופה מסוימת אכן עוזרת לשורה של מחלות תלויות־גיל, וייתנו לה אישור גורף. יש לזה גם תקדים. התרופות לסרטן שנקראות "מעכב PD-1", הוכחו תחילה בטיפול במלנומה ואז ניסו אותן בסוגים אחרים של סרטן. "אחרי הצלחה, ועוד הצלחה, ועוד הצלחה, מינהל המזון והתרופות אמר: אוקיי, אפשר להשתמש בתרופה הזאת לגידולים מוצקים נוספים", אומר פאייר. "תרופה לאריכות ימים תצטרך לעבוד תחת אותה שיטה".
עוד תקווה שבה נאחזים בחוגי האנטי־אייג'ינג היא גלגול מודרני של גילוי מדעי ישן. בשנות השבעים של המאה הקודמת החלו הביולוגים לערוך ניסויים באמצעות פרוצדורה מבעיתה למדי שנקראת פרה־ביוסיס. במסגרתה חיברו את מחזורי הדם של שני בעלי חיים, כך שחלקו את הדם ביניהם. הפרה־ביוסיס הוביל להשפעות מרתקות בתחום תוחלת החיים: עכברים זקנים שחוברו לצעירים הראו סימני שיקום ונראו צעירים יותר, בעוד שעכברים צעירים הזדקנו בטרם עת.
מחקרים מאוחרים יותר באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה אישרו את הממצאים. "היו שם תגליות מדהימות", אומר מארק אלן, מנכ"ל ובעלים של חברת Elevian. "חיות זקנות שנחשפו לדם צעיר הראו סימנים רבים של היפוך תהליך ההזדקנות הביולוגי של הלב, המוח, הריאות, העצמות ורבים מהאיברים. וההפך נצפה בבעלי החיים הצעירים". גם הזרקה בלבד של פלזמה דמית של אנשים צעירים - או פלזמה מדם טבורי - הצליחה לגרום לעכברים זקנים להפגין התנהגות צעירה יותר.
תרגום: לילית וגנר
מחלות הזיקנה שנשמח אם ייעלמו:
דמנציה / 50 מיליון בני אדם ברחבי העולם חולים בדמנציה, סיבת המוות החמישית בשכיחותה. עשרה מיליון חולים חדשים מאובחנים מדי שנה. חוקרים בכל העולם מנסים למצוא טיפולים חדשים למחלה.
מחלות לב / מערכת הלב וכלי הדם היא הראשונה שמזדקנת עם הגיל, ובכך גורמת ללב לעבוד קשה יותר ומעלה את הסיכון ללחץ דם גבוה ולמחלות שונות. מחלות לב גורמות לתחלואה ותמותה רבה ומהוות נטל כבד הן על מערכת הבריאות והן על החולה ובני משפחתו. מחלות לב הן סיבת המוות השנייה בישראל (לאחר סרטן) ובשנת 2011 יוחסו להן כ־ 17 אחוז מכלל הפטירות.
דיכאון / יותר מ־ 300 מיליון בני אדם סובלים מדיכאון ברחבי העולם, או 1 מ־ 20 בני 60 ומעלה. רבים אינם מאובחנים. המחלה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים.
סרטן / סיבת המוות השנייה בעולם. 9.6 מיליון בני אדם מתו מהמחלה בשנת 2018 . ההוצאה העולמית השנתית על טיפול בסרטן הגיעה בשנת 2010 ל־ 1.16 טריליון דולר. הסיכוי לחלות מזנק אחרי גיל 50 .
סוכרת / 422 מיליון בני אדם ברחבי העולם חולים בסוכרת, אחד מגורמי המוות העיקריים לתחלואה ולנכות בגיל המבוגר. 1.6 מיליון מתים מהמחלה מדי שנה.
 שרית רוזנבלום 
פרסום ראשון: 07.05.19 , 20:47
 
 
 
עשרת הדברות למתחיל  
1500 קלוריות  
המלצה ל-6 ארוחות ביום
תפריטי שלד
תחליפים
רשימת קניות כדאית  
כניסה לפורום  
המתכון השבועי
עקרונות התוכנית  
קוגל תפוחי אדמה ללא שמן  
מאמרים מקצועיים  
חדשות

 אבחון דידקטי
ד"ר משה רז
050-7833108


קיץ בריא לכולנו
 


 


הנושא השבוע הוא: וישן מפני חדש תוציאו

 לידיעתכם

 המתכון השבועי: רוטב סלסה,
רוטב צימצ'ורי


שימו לב
הוספנו מדור "מאמרים מקצועיים"
הפעם מאמר - "להרוג את הזמן" מאת שרית רוזנבלום
 

24/07/2009

 
12/02/2011

 


02/06/2012


23/05/2017

פותח ע"י סופטמדיה בניית אתרים