להיעשות אני – האם יש לי סיכוי?
רבים מהאנשים המתמודדים עם הפרעת אכילה ועודף משקל חוו אכזבות בנסיונות הקודמים להתמודד עם הרגלי האכילה הלא יעילים שלהם. אנשים אלו חשים כשלון בכל פעם שהם מנסים לחזור לאכילה שפויה ולא מצליחים בכך. ולכן מתקשים להאמין שאי פעם יצליחו לעמוד בכך ועוד לשמור על זה לכל החיים.
אז כדי לעזור להם נלמד אותם מה זה ראשי התיבות של מילה "אבל" – אני בא לעזרתי. כלומר, אני ורק אני יכול לבוא לעזרתי. עלי להכיר בכך שיש לי קושי להתמודד עם התיאבון המוגבר שלי ועם תחושת הרעב שלי. ההכרה אומרת לי שלא די בהקפדה על כמויות המזון שאני מכניס לגופי אלא שעלי להיפרד נפשית מכל המאכלים שמזיקים לגוף שלי וההרגלים הלא יעילים שלי.
עלי ללמוד להקשיב לגוף שלי כי הוא יודע מה טוב עבורי. אז כדי שאוכל לקבל החלטה מעשית שלא תישאר תיאורטית בלבד, עלי להיות במצב נפשי של מודעות עצמית. עלי לקבל את העובדה שאיני שבע רצון ממה שקורה לי כרגע ומהתוצאה של ההחלטות הקודמות שקיבלתי ולכן עלי לקבל החלטות שונות עכשיו.
ובכן, עלי לקבוע לעצמי מה היא התזונה הנכונה עבורי, לתכנן את הכמויות וזמני האכילה שלי אך הפעם אני גם אקבע את "דמי הרצינות" שלי. הכוונה בדמי הרצינות היא המחיר שאשלם באם לא אעמוד ביעדים שקבעתי לעצמי דמי הרצינות הינם אישיים לכל אחד ואחד. למשל: אם לא אעמוד בתוכנית שקבעתי לעצמי לא ארשה לעצמי לקנות לי בגד חדש. לא אפרגן לעצמי ללכת להצגה, סרט או אירוע מסויים.
עמידה בתוכנית גורמת לאושר ברמה האישית שנובע מההצלחות להתגבר על הפיתויים והקשיים. אושר זה הוא הזרז והמניע להמשיך בכיוון הזה מכאן ולהבא (האני בא לעזרתי).
אז ברור ש"להיעשות אני" זהו תהליך שנמשך כל החיים וככל שננקוט אמצעי זהירות כל עוד אנו חיים, כך נצליח יותר לשמור על עצמנו בתוך התוכנית ולהישאר בריאים בגופנו ובנפשנו.
תהיה שנת פעילות אחרת
בהצלחה
|