|
מאי וודאות ל-אי של וודאות
המצב הנוכחי שבו אנו חשופים לווירוס הקורונה מסמן לנו מצב של אי וודאות. אנו לא יודעים איך לחיות עם המצב הזה? איך להתמודד עם החרדה והפחד מפני הלא נודע?
אנשים בעלי הפרעות אכילה מתמודדים עם ההפרעה שלהם על ידי אכילה מוגזמת, זו גורמת להם לרגשי אשמה וכעס על חוסר היכולת שלהם להתמודד נכון עם ההפרעה במיוחד במצבים לא ברורים.
בהתאם לזאת לנוכח המציאות שבה אין לנו את האפשרות לשנות את המציאות, עלינו להשלים עם היותנו בתוך הלא נודע. במצבים כאלו כדאי להרפות ממחשבות מציפות ומהסקת מסקנות. יש לקבל את העובדה שישנם מצבים בהם אין לנו את היכולת להבין הכול או לדעת הכול מראש.
לכן, במצבים כאלו עלינו לזרום עם המציאות כפי שהיא, לתת אמון ביכולת שלנו להתמודד עם מצבים בלתי מתוכננים וכך נוכל לעבור תקופות כאלו בצורה מיטבית. זו ההזדמנות שלנו לחזק את השמירה על עצמנו ולחזק את ההרגלים שייטיבו עמנו.
במצבים הללו בהם אנו כלואים בבידוד בבתינו עלינו להשתמש יותר בפעילויות ספורטיביות שנות שניתן לקיים בבית וזאת כדי שלא נשקע באכילה אינסופית. ננצל את ההזדמנות הזו ללמידה של נושאים חדשים שלא הגענו אליהם עד כה בשל חוסר זמן או פניות או בחירת תחביבים חדשים.
כל האמור לעיל נוגע לתחום ה-Doing. לעומת זאת בתחום ה-Being עלינו לשחרר שליטה ולסמוך על הקב"ה שמנהל את העולם, אנו יודעים מניסיון העבר שאחרי תקופה אפילה כמו מלחמה או מיתון, מגיעה תמיד תקופה טובה יותר. עלינו לשעת שאחרי החושך הגדול (הבלתי נודע) מתחיל לזהור אור חדש שמסמן תקופה חדשה שכדאי לצפות לה.
כל מה שביכולתנו לעשות בתקופה הנוכחית הוא לשחרר את הצורך שלנו לדעת הכול, לצפות לטוב יותר שמצפה לנו. לדעת שהדברים אינם בידינו ולכן עלינו לסמוך על ה'. השחרור מהצורך לנהל את העולם יביא אותנו לתחושות טובות יותר של השלמה עם המציאות והתקווה לעתיד טוב יותר.
חוקר בשם סניידר מראשי הפסיכולוגיה החיובית טוען שהתקווה היא הדבר החשוב ביותר בחיי האדם. במחקרים שנעשו נמצא קשר ישיר בין תקווה לבין הצלחה בחיים ובמיוחד לתחושת רווחה.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
|