עשרת הדברות למתחיל  
1500 קלוריות  
המלצה ל-6 ארוחות ביום
תפריטי שלד
תחליפים
רשימת קניות כדאית  
כניסה לפורום  
המתכון השבועי
עקרונות התוכנית  
קוגל תפוחי אדמה ללא שמן  
מאמרים מקצועיים  
חדשות

 אבחון דידקטי
ד"ר משה רז
050-7833108


תש"פ בפתח

תהא
שנת
פריצת-דרך

 


הנושא השבוע הוא: יריית הפתיחה

 לידיעתכם

 המתכון השבועי: 

 פשטידת קולרבי
סלט פריך


שימו לב
הוספנו מדור "מאמרים מקצועיים"
הפעם מאמר - נדמה לנו שאם רק נחליט, נוכל להיות רזים. זו אשליה 
 

24/07/2009

 
12/02/2011

 


02/06/2012


23/05/2017
דף הבית > טיול משפחת רז לרוסיה יוני 2019
 

פרק 34 - טיול משפחת רז לרוסיה – יוני - 2019

 

 בחופשת הסמסטרים של תשע"ט סיירנו בטנזניה וזנזיבר, הקיץ בחרנו ללכת צפונה ולא דרומה ובחרנו בסיור קצר (11 יום) במוסקבה וסנט פטרבורג. כאן צריך לעשות הכל לבד כי אין לנו פרטנר שירכז עבורנו את הכל כמו בטיולים הקודמים.

המסלול המתואר בפרק זה הוא בעיקר טיפים של חברי קהילת למטייל והמדריכים סרגיי (מוסקבה) ואלנה ועוזרתה ליזה (סנט פטרבורג).

 

מסלול הטיול שנבחר הוא כדלקמן:

·          מוסקבה – 6 לילות בהדרכת המדריך סרגיי קמנסקי.

  • סנט פטרבורג – 4 לילות בהדרכת המדריכה ליזה לוקאש.

בפרק זה אנסה לתאר כמיטב יכולתי את המקומות בהם ביקרנו אשתדל להוסיף מחירים וכמובן אצרף הערות, תובנות והמלצות כמיטב יכולתי ושיפוטי. בכל ההתייחסויות שלי לכסף אני מניח יחס המרה של רובל רוסי שערכו הוא (100RUB =5.64 ₪).

שעון רוסיה זהה לשעון ישראל (רק בשעון הקיץ הישראלי)

 
יום שני 24 ביוני (כ"א סיוון תשע"ט) מוסקבה

כל יום ראשון עבר עלינו בהמתנה. הזמנו מונית לשעה 02:30 כדי להגיע שלוש שעות לפני ההמראה לנתב"ג. לכן לא הלכנו לישון בערב הזה שמא לא נתעורר  בזמן. ירדנו חמש דקות לפני הזמן ונהג המונית דייק הפעם.

הגענו לנתב"ג ולמרות התור הארוך הכל הסתיים די מהר ונותר לנו זמן רב להסתובב בדיוטי (הרי לא כל יום אתה בדיוטי). קנינו כמה בשמים לכולן ובזכות זה קיבלנו כוס קפוצינו אחד חינם. התארגנו לאט וניגשנו לגייט. השחר עלה עוד לפני הבורדינג כך שיכולתי להניח תפילין בנחת ולהתפלל חלקית.

עלינו לטיסת אל על  611 LY למוסקבה, המראה מתוכננת ל-06:00 מנתב"ג  הוזמנו מקומות (תמורת נקודות) שורה 21 כסאות H,J (מיקום מעולה – שורה ראשונה של מחלקת תיירים).

בשל זוג ישראלים שהתברבר בין הגייטים נדחתה ההמראה בחצי שעה. למרות העיכוב הרב בהמראה נחתנו בשדה התעופה הבינלאומי של מוסקבה (Domodedovo)  בשעה   10:05 כמתוכנן.

בשדה התעופה חיכה לנו נהג מונית מגודל בשם פיטר ולכן קראנו לו בינינו פיטר הגדול. הנסיעה משדה התעופה למלון לקחה יותר משעה בשל הפקקים באוטוסטרדה. למרות שפיטר נהג לפחות חלק מהזמן על השוליים הנסיעה התארכה לה.
 

 

הגענו למלון אחרי 12. פיטר גילה אחריות וליווה אותנו עד לדלפק הקבלה ווידא שהגענו למקום הנכון ומקבלים אותנו יפה. המלון  Raikin Plaza Hotel  בכתובת Sheremetevskaya St. 6 בניין 1 מתחם   Maryina Roshcha.  למרות השעה המוקדמת סידרו לנו חדר כך שיכולנו להתארגן בנחת לפני יציאה למתחם של חב"ד ולמוזיאון.

המלון הוא לא באיזור של מלונות אבל הוא נחמד וחדיש וצמוד לקניון ענקי. כך שתמיד אפשר לסייר בו. לא רחוק מהמלון שלנו נמצא מוזיאון היהודי לסובלנות (לכן בחרנו במלון הזה). כ-15 דקות ברגל. מקום מדהים. השווה ביקור. סיור מורחב במוזיאון יכול לקחת כ-3 שעות.  

ירדנו לכיוון המרכז של חב"ד ששולט על כל השלוחים של חב"ד ברוסיה. הלכנו לפי דף ההנחיות שקיבלנו במלון (בעברית) והגענו די בקלות. במבנה הזה ישנה מסעדה חלבית (שלא נכנסנו אליה) ומסעדה בשרית (מגן דוד).

הזמנו מתוך התפריט (היה טעים ומעט יקר) ולאחר מכן פנינו למוזיאון היהודי לסובלנות. קצת התברברנו (כי כולם דוברי רוסית ורק מעטים דוברי אנגלית) אך בסוף הגענו.

המוזיאון היהודי ומרכז הסובלנות-  הוא מוזיאון בעיר מוסקבה בירת רוסיה המוקדש להיסטוריה של העם היהודי מתקופת הבריאה עד לתקופת התפרקות ברית המועצות, במוזיאון ישנם תערוכות מתחלפות, מרכז לילדים, מרכז לאומנות מודרנית, חנות מזכרות ובית קפה. המוזיאון מכיל תערוכות על התרבות והמסורת היהודית וחוקר את חיי היהודים ברוסיה.

מבנה המוזיאון שוכן בבניין ששימש בעבר כמוסך לאוטובוסים מסוג ליילנד במרינה רושצ'ה, שבצפון-מזרח מוסקבה. עלות הקמתו נאמדת בכ-60 מיליון דולר.

התערוכות שבמוזיאון

  • אולם הקולנוע "התחלה" - הביקור במוזיאון נפתח באולם מעוגל ובו המבקרים צופים בסרט ארבע-ממדי המוקדש לימים הראשונים של בריאת העולם ומספר אודות הקמת הדתות העיקריות עד לחורבן בית שני ותקופת הגלות וצפיה בסיור בבית המקדש השני ב-360 מעלות, באמצעות טכנולוגיית virtual reality)  מציאות מדומה).

  • מפת ההגירה - על שולחן אינטראקטיבי מוצגת מפת תולדות ההגירה היהודית, נגיעה על כל חלק במפה תציג את חיי הקהילות היהודיות באותה מדינה.
  • שטעטל -  בתערוכה זו מוצג אורח החיים של יהודי האימפריה הרוסית.
 
  • הערים ומעבר לגבולותיהן- בתערוכה זו מוצגת אווירת בית קפה באודסה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. באולם פזורים שולחנות ובכל אחד מהם ניתן לראות את הקשיים שבהם נתקלו יהודי התקופה.
  • מהפכה -  התערוכה מוקדשת למהפכה הרוסית, מלחמת האזרחים ברוסיה וחלקם של יהודי רוסיה באירועים אלה. בנוסף מוצגת בתערוכה זו הצהרת בלפור, שנתנה ליהודים להאמין שיוכלו להקים "בית לאומי" בארץ ישראל.
  • ברית המועצות - האולם בנוי באופן סמלי כאשר על תקרתו מורכב כוכב אדום מחומש שמתחתיו מוצגים סרטוני התקופה ותולדות אישיים יהודים מאותה התקופה כדוגמת מדענים, פוליטיקאים ואמנים.
  • מלחמת המולדת הגדולה והשואה- על מסכים ענקיים מוצגים סרטונים, תמונות, ראיונות עם ותיקי מלחמת העולם השנייה, אסירי גטאות לשעבר ומחנות הריכוז הנאציים. באולם זה ישנו דגש מיוחד על זיכרון וזכר הנרצחים.
  • הנצחה-  זהו אולם אבל ובו מדליקים נרות לזכר נרצחי השואה ומלחמת העולם השנייה. האולם חשוך ועל הקיר מופיעים כוכבים מדי שנייה ונעלמים, כשכל כוכב הוא קורבן המלחמה.
  • תקופת אחרי המלחמה - תערוכה זו מוקדשת לאנטישמיות בברית המועצות, סיפור משפט הרופאים, מלחמת ששת הימים ומשה דיין, תנועת אסירי ציון, העלייה מברית המועצות בשנות ה-70 והעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90. אחד האלמנטים המעניינים בתערוכה הוא שחזור המטבח הסובייטי חרושצ'ובקה ששיחק תפקיד משמעותי בחיי התושבים בשנות ה-60 וה-70 בברית המועצות.
  • מהפרסטרויקה ועד ימינו-   החלק האחרון מוקדש לתקופת שיקום רוסיה החדשה והתחזקות יהדות רוסיה שהפכה לקהילה משגשגת הזוכה לתמיכת השלטונות באופן חסר תקדים בתולדות רוסיה.

אנחנו התאכזבנו מהמוזיאון הזה כי הכל ברוסית וקצת באנגלית ושום דבר לא בעברית. גם העובדים לא יודעים אנגלית. אז הורדתי דרך QR קצת הסברים אבל זה לא היה מספיק.

אז במקום לשהות שם 3 שעות היינו שם שעה וחצי וחזרנו מוקדם יותר למלון. התארגנו בחדר והלכנו לישון מוקדם יותר כי אתמול לא ישנו בכלל.

לילה טוב, לינה במלון רייקין פלאזה במוסקבה.

 

 

 יום שלישי 25 ביוני (כ"ב סיוון תשע"ט) מוסקבה

 

קמנו הבוקר מוקדם יחסית למרות שהיינו עדיין עייפים מהטיסה. התפללנו וירדנו לאכול ארוחת בוקר (ירקות וקפה). לאחר הארוחה פנינו לקבלה והזמינו לנו מונית לכיכר האדומה.

תוך כמה דקות הגיעה מונית עם נהג שאינו דובר אנגלית. קבענו מחיר לנסיעה, יותר נכון בהזמנה הם כבר קבעו ביניהם את המחיר (345 רובל שהם 20 ₪). תוך 20 דקות הגענו לכיכר ונפרדנו מהנהג. השעה 10:00 ויש לנו לשרוף 10 שעות עד לסיור בערב עם סרגיי. קבענו איתו שיאסוף אותנו מבית הכנסת של חב"ד ברחוב ברוניה בשעה 20:00.

התיישבנו בכיכר האדומה והתחלנו לצלם. הסתובבנו באיזור ופנינו ימינה לרחוב שהיה מקושט בנצנצים כאלה. נדבק אלינו אדם מבוגר לבוש במדי צבא רוסי של פעם כדי שנצטלם איתו (תמורת תשלום כמובן). פתאום נדחפו לנו עוד שלושה וכשרציתי לשלם להם במטבעות הם נעלבו ודרשו 2000 רובל (120 ₪) דחפתי להם 100 רובל (6 שקלים והלכנו משם.
 

נכנסנו לקניון ענק בשם "גום" שנמצא ממול לחומת הקרמלין ופרט לשירותים בתשלום (3 ₪ לאדם) לא מצאנו כלום לקנות שם (הכל מותגים יקרים). גום הוא מרכז קניות מפורסם הממוקם בכיכר האדומה. מרכז קניות זה היה ידוע בעבר כחנות הכלבו הלאומית. בתקופה שלאחר הקומוניזם הוא הופרט וכעת הוא אכן יקר ויוקרתי.

 המוזיאון ההיסטורי הממלכתי רוסיה ידועה במוזיאונים הגדולים שלה והמוזיאון ההיסטורי הממלכתי במוסקבה הוא עדות לכך. המוזיאון ממוקם בין הכיכר האדומה לכיכר Manege, במוזיאון יש אוסף מגוון שנע בין התקופה הפרהיסטורית ועד לעידן הצארים של משפחת רומנוב. המוזיאון נפתח בשנת 1894 כדי לסמן את ההכתרה של אלכסנדר השלישי ומכיל מעל 4,000,000 פריטים. העיצוב של כל אולם משקף את התקופה.    בחרנו לא להיכנס למוזיאון ורק צילמנו אותו מבחוץ.
 

המאוזוליאום של לנין מקום המנוחה הסופי של ולדימיר לנין ממוקם בכיכר האדומה על ידי חומת הקרמלין. ניתן לעבור ולראות את גופתו החנוטה. התור לביקור הזה היה בערך קילומטר בגלל המגנומטרים שהוצבו בכניסה. היה לנו אמנם זמן אבל ויתרנו על התענוג הזה.

כנסיית ואסילי הקדוש אחד מציוני הדרך הבולטים ביותר ברוסיה, קתדרלת ואסילי הקדוש כוללת אדריכלות בסגנון מזרחי ותשע קפלות מדהימות עם כיפות בסגנון בצל וממוקמת ליד הקרמלין. במקור כונתה בשם כנסיית טריניטי (השילוש הקדוש), מבנה זה הוזמן על ידי איוון האיום במאה ה -16 כדי לחגוג את לכידתה של מדינת קאזאן מהכוחות המונגולים.  גם לכנסייה הזו לא נכנסנו והסתפקנו בצילום מבחוץ.

ישבנו קצת לבהות בעוברים ושבים ובשלב מסוים התעייפנו והלכנו לכיוון הכניסה לתוך הקרמלין. בדרך עברנו ליד תחילת התור למוזילאום וכמעט התפתינו לעמוד בו אבל שוב החלטנו לוותר.

מיד לאחר הפניה לצד המערבי של החומר נתקלנו בקבר החייל האלמוני. קבר החייל האלמוני הוא אנדרטה, שהוקמה לכבוד החיילים הסובייטים שמתו במלחמה הפטריוטית (1941-1945). התכונה המרכזית של האנדרטה היא פלטפורמה העשויה גרניט אדום גדול.  מדי שעה עגולה נערך טקס החלפת השומרים שליד הקבר.

המשכנו להקיף את חומת הקרמלין (סובו ציון והקיפוה), עברנו דרך פארק מקסים שצמוד לחומה בצדה המערבי ונקרא "פארק אלכסנדר". פארק אלכסנדר נחשב לאחד הפארקים הציבוריים הראשונים במוסקבה. הגן משתרע לכל אורכה של חומת הקרמלין המערבית. פארק אלכסנדר מחולק לשלושה פארקים קטנים יותר, ישנו גם נהר החוצה את שטח הפארק וגורם לפארק להיות אטרקטיבי יותר.

 

 הגענו לנקודת רכישת הכרטיסים לכניסה לקרמלין. בגלל שקנינו כרטיסים מראש דרך האינטרנט, הופנינו לדלפק מיוחד למאושרים כמונו (הדלפקים האחרים היו מפוצצים) קיבלנו זוג כרטיסי כניסה תמורת הקבלה שהצגנו והופנינו לשרד לקבלת מדריכים קוליים בשפה האנגלית. נתתי את רישיון הנהיגה הישראלי שלי כערבון וקיבלנו זוג מכשירים בהשאלה לשלוש שעות.

הייתי בטוח ששילמתי גם עבור הנשקייה שבתוך הקרמלין (Armory) אך בסוף התברר שלא שילמנו על הביקור במוזיאון הזה ופסחנו עליו כי דרשו מאיתנו עוד 100 רובל לאדם עבור ביקור במוזיאון הזה. הנשקייה היא אחת המוזיאונים העתיקים ביותר במוסקבה, היא הוקמה בשנת 1808. המטרה הראשונית של המוזיאון הייתה לייצר ולאחסן כלי נשק. יש במוזיאון הזה אוסף רחב של אוצרות הזהב והכסף של הצארים הרוסיים. המוזיאון מארח גם אוסף ייחודי של תכשיטים רוסיים בשם קרן היהלום. הנשקייה היא לא רק המוזיאון הרשמי של הקרמלין אלא גם נציג חשוב של התרבות הרוסית.

עלינו במדרגות ונכנסנו בשער (לאחר בדיקה ביטחונית) לתוך מתחם הקרמלין. במתחם הזה ישנן הרבה כנסיות ענקיות ששימשו את ראשי הדת הפרבוסלבית עד למהפכה הקומוניסטית ומאז את אנשי הדת ואת ראשי השלטון האזרחי.


מאחר שאנו לא נכנסים לכנסיות פעילות הסתפקנו בלצלם את כל האתרים מבחוץ. בדרך פגשנו את התותח הענק שלא ירה מעולם ואת הפעמון הכי כבד בעולם שמעולם לא צלצל. הסתובבנו במרחב הזה כשעה ואז חזרנו למשרד הכרטיסים להחזיר את המדריכים האלקטרוניים ולקבל  חזרה את רישיון הנהיגה שלי שנתתי כערבון.

היה לנו הרבה זמן עד לפגישה עם סרגי אז החלטנו ללכת למדרחוב האומנים (רחוב ארבאט)  לחפש מזכרות.. הלכנו את כל הרחוב לאורכו ולא קנינו כי המטרושקות שרצינו היו יקרות מדי (נחזור אולי ביום חמישי). אבל מצאנו בית קפה של סטרבאק ושם שתינו קפה עם אוריאו שהבאנו מהבית.

החלטנו ללכת ברגל (במקום לקחת מונית) עד לבית הכסת של חב"ד ברחוב בולשוי ברוניה כי שם קבענו להיפגש עם סרגיי. הלכנו קרוב לשעה לפי המפה ולקראת הסוף קצת התברברנו כי לא סמכנו על המפה. נעזרנו בגוגל מפות של איזה בחור צעיר ברחוב וכך הגענו לבניין.

בבניין הזה יש בית כנסת היסטורי אבל במיוחד מסעדה יוקרתית על הגג הפתוח. התיישבנו שם למרות שהיה קר למדי (היה יום מעונן). הזמנו ארוחה בשרית כיד המלך (מטבח גרוזיני) ושרפנו שעתיים עד לפגישה עם סרגיי.

סרגיי הוא יהודי יליד רוסיה שעלה עם הוריו לישראל אך במרוצת השנים מזר למוסקבה וכיום הוא מדריך מוסמך בין יתר עיסוקיו. יצרתי איתו קשר עוד מהבית וסיכמנו שהוא ילווה אותנו מיום שליש בערב(עכשיו) עד יום חמישי בערב.

סרגיי הגיע בזמן ויצאנו איתו לסיור ערב רכוב ברכבו. התחנה הראשונה שלנו הייתה אנדרטה לזכר האנשים ש"נעלמו" בתקופה הקומוניסטית. שורה של אנשים צמודים ללא תווי פנים.

משם המשכנו למספר מקומות נוספים. למשל: הפסל של פיטר הגדול לציון 300 שנה לחיל הים הרוסי. מתברר שאת הפסל שגובהו כ-90 מטר בכלל בנו לכבוד 500 שנה לגילוי אמריקה והדמות הייתה אמורה להיות דמותו של קולומבוס. אבל מישהו בצמרת השלטון החליט שפטר הוא יותר רוסי מקולומבוס אז החליפו רק את הראש. כך שפטר בפסל הזה לבוש בבגדי יורד ים ספרדי מהמאה ה-16.

 

כיכר הביצות וגשר המנעולים גשר לוז'קוב (גשר המנעולים)הכל התחיל מכך שבני זוג שהתחתנו תלו מנעול על המעקה של הגשר שבכיכר הביצות (Bolotnaya), לאחר מכן מיקמו על הגשר עצים מברזל מכיוון שכבר לא היה מקום במעקה, ברגע שהעץ מתמלא מעבירים אותו לטיילת הסמוכה. המנהג כרוך בכך שתולים מנעולים ואת המפתחות זורקים לנהר מוסקבה. לפי המנהג, הנישואים יהיו חזקים ונצחיים. במהלך השנים נוצרה בעיה, המנעולים התרבו, ונוצר איום של קריסת הגשר מכמות המנעולים על עצי הנחושת.

סרגיי לקח אותו בחושך לאגם שנתן לצ'ייקובסקי את ההשראה ל"אגם הברבורים" . מאחוריו צילמנו את מנזר נובודיצ'י ששם אכסנו את נשות משפחת המלוכה שלא הוכתרו כמלכות.

משם נסענו לנקודה הגבוהה ביותר במוסקבה (90 מטר מעל פני הים) לתצפית על העיר מדרום. מתברר שזו נקודה אהובה על אופנוענים והיו שם עשרות מהם. צפינו על האצטדיון האולימפי והצלחנו אפילו לקלוט מרחוק את מגדל הפעמונים של איוון שנמצא במתחם הקרמלין ומהצד השני את אוניברסיטת מוסקבה.

עקב השעה המאוחרת (23:30) חזרנו למלון עייפים ורצוצים.

לינה במלון רייקין פלאזה.

 

יום רביעי 26 ביוני (כ"ג סיוון תשע"ט) מוסקבה

קמנו הבוקר מוקדם יחסית למרות שהיינו עדיין עייפים מהסיור הלילי. התפללנו וירדנו לאכול ארוחת בוקר (ירקות וקפה). לאחר הארוחה המתנו לסרגיי שהגיע ברגל. לדבריו הוא החנה את המכונית בצד השני של העיר ואנחנו מוזמנים לנסוע איתו ברכבת התחתית המפוארת של מוסקבה עד לחניה של הרכב.



תחנת המטרו קומסומולסקאיה. התחנות של מוסקבה מהודרות בהרבה מאלו של לונדון או ניו יורק

תחנות המטרו של מוסקבה

תחנות המטרו של מוסקבה שונות עד מאוד מהתחנות הסטנדרטיות, התכליתיות והפשוטות של הרכבת התחתית בניו יורק או בלונדון. העיצוב בהן מפואר ומהודר, עטור בשיש, בנברשות, בפסיפסים, בקשתות ובציורי קיר, והכל מצוחצח לתפארת. בין התחנות המומלצות לביקור: טגאנסקאיה (Taganskaya) העטורה ביצירות זהב וחרסינה כחולה של גיבורי מלחמה; קייבסקאיה  (Kievskaya) שהאולם שלה מרשים בפסיפסים המתארים אירועים היסטוריים וגיבורי תרבות מאוקראינה (כולל בוגאן חמלניצקי ימ"ש); מאיאקובסקאיה (Mayakovskaya)  המעוצבת בשיש ופלדה; נובוסלובודסקאיה (Novoslobodskaya)  עמוסת הויטראז'ים הצבעוניים; נובוקוזנצקאיה (Novokuznetskaya)  ובה פסיפסים נאים לצד תבליטים צבאיים; פלושצ'אד רבוליוצי (Ploshchad Revolyustii)  בה ניצבים פסלי ארד רבים;  קומסומולסקאיה (Komsomolskaya)  המהודרת עם עיטורי זהב, טיח ופסיפסים; וברינקדנאיה (Barrikadnaya)  בעלת השיש האדום והתבליטים ההיסטוריים.

יצאנו לאור היום ממעמקי הרכבת התחתית (עומק ממוצע של 45 מטר מתחת לאדמה), הגענו לרכב של סרגיי ונסענו ליעד הבא.

מהמטרו נסענו אל נחלת הקיץ של יקטרינה השנייה ופארק צאריצינו

השמורה והמוזיאון צאריצינו במוסקבה (בסמוך לתחנת המטרו צאריצינו ולתחנת רכבת הפרברים) נוסדה בשנת 1984 בפארק בעל אותו השם. בצאריצינו ישנו מוזיאון להיסטוריה ולארכיטקטורה, פארק יפה עם יער סמוך, מוזיאון לאמנות, ה- Biryulyovo dendropark,  ומפל של בריכות צאריצינו. בפארק מספר ביתנים, פרגולות, שדירות עצים, מערות מלאכותיות, וגשרים דקורטיביים.  


לדברי סרגיי, בתקופה הקומוניסטית המקום הוזנח ואנשים התנחלו בשטח. רק לאחרונה רשות שמורות הטבע של רוסיה קיבלה לאחריותה את המתחם (לכן הכניסה חינם) והם שיחזרו את העבר המפואר של המקום הזה.

משם נסענו למקום שהוא מחוץ למסלול התיירים המוכר וההמוני אל ארמון העץ של  אלכסיי מיכיילוביץ אבא של פטר הגדול  בשמורה קולומנסקייה אתר מורשת עולמית של יונסקו מדרום לעיר מוסקבה, שוכנת כנסיית קולומנסקויה. הכנסייה הוקמה בשנת 1532 ע"י הצאר ואסילי השלישי והיא ללא עוררין מבנה מרשים ויפיפה, אך לא היא העיקר כאן.  בשנת  1673 נבנה בשטח הכנסייה ארמון עץ ענק, בן 250 חדרים, שנהרס בשנת 1768. בזכות תכניות הבנייה שנשתמרו, נבנה שחזור מודרני ומדויק של הארמון. זה היה הארמון האהוב ביותר על הצאר אלכסיי הראשון ועל אף שזה היה ארמון הקיץ שלו בלבד, הוא נהג לבלות בו רבות.

לארמון חלק נכבד בהיסטוריה הרוסית: קיסרית רוסיה יליזבטה נולדה בו (1709) והצאר פיוטר הגדול בילה את מרבית נעוריו בארמון. המלכה יקטרינה הגדולה הורתה להרוס אותו בשנת 1768 לאחר שסירבה להתגורר בו, והורתה לבנות ארמון חדש, שנהרס אף הוא בשנת 1872הארמון המקורי שוחזר ע"י ממשלת רוסיה בשנת 2010, כק"מ מהמיקום המקורי בו עמד.

 

בשל השעה ומאחר ואנו מוזמנים בשבע וחצי למופע חזרנו מהארמון הזה ישר למלון ולחדר להתארגנות. בשל הפקקים המפורסמים של מוסקבה לקח לנו כמעט שעתיים להגיע למלון.

מופע פולקלור רוסי "קוסטרומה"-  (תחפשו ביו טיוב תחת השם הזה ותתרשמו) לקראת השעה 19:00 סרגיי בא לאסוף אותנו מהמלון למופע הזה. תיאטרון הפולקלור - הבלט הרוסי הלאומי "קוסטרומה" מציג מופע יום-יומי על רוסיה הגדולה והמסתורית.  

במופע, נחשפות אבני דרך היסטוריות חשובות, מסורות ומנהגים של רוסיה מרובת הלאומים. אלו מאות תרבויות של עם רוסי אחד.  הקהל נחשף לתקופות שונות: ימי ההטבלה של רוסיה העתיקה, רוסיה בימי הצאר, תקופת בריה"מ, ואף מראה חיי האנשים: בצפון הרחוק, בסיביר, בערבות הדרומיות, בקווקז ההררי ובמרכז רוסיה.
 

"קוסטרומה" מאחד בצורה אמנותית פולקלור, את שירת הגבורה הרוסית העתיקה וקטעים אחרים באווירה לירית רומנטית. המופע גם חושף את התרבות הרוסית דרך אופי העם, ההשתייכות החברתית והצבעוניות הלאומית. כאן ניתן להכיר את מגוון התרבויות: הנאורה, העירונית, הכפרית והצבאית.

באמצעות המחשה מופלאה של הדמויות: אם, בת, אשת איש, בן, בעל ולוחם, משתקפת הנשמה הייחודית של העם הרוסי - מורשת דורות רבים.  על הבמה, 50 שחקנים, טכניקה וירטואוזית, אומנות המשחק האדירה, 15 מערכות מתחלפות, 10 טון מטען, 600 תלבושות ייחודיות, 300 אביזרי במה, 8 החלפות תפאורה, תמונות המתעוררות לתחייה בהקרנות וידאו, אפקטים פירוטכניים, אש ושמי כוכבים.

המופע מזמין את המוסקבאים והאורחים לטיול חווייתי אל תוך מעמקי התרבות הרוסית, על האגדות, סיפורי האבירים והמוטיבים הרוסיים לדורותיהם!

מופע מקסים. חובה לראות!  

 

סרגיי שלח לנו חבר שלו שהוא נהג מונית שייקח אותנו חזרה למלון.

לינה במלון רייקין פלזה.

 

יום חמישי 27 ביוני (כ"ד סיוון תשע"ט) מוסקבה

 קמנו הבוקר בשעה סבירה. התפללנו וירדנו לאכול ארוחת בוקר (ירקות וקפה). לאחר הארוחה המתנו לסרגיי שייקח אותנו ליום הסיורים האחרון שלנו במוסקבה. היום ירד גשם כל היום ולמרות המעילים שלנו נרטבנו לגמרי.

רצינו לקנות בבושקות ומזכרות לנכדים אז סרגיי לקח אותנו לשוק שנמצא באתר שגם הוא מחוץ למסלול התיירים המקובל. שוק איזמיילובסקי -
קניות במוסקבה כוללות, כמובן, גם מבחר של שווקים שונים וזהו שוק הפשפשים הגדול והידוע של מוסקבה. מדובר בשוק ססגוני מקסים, הכולל מגוון של פריטים מסוגים שונים, לרבות מזכרות נהדרות ושלל של מוצרים זולים ומיוחדים.  זוהי הזדמנות נפלאה עבורכם לפגוש מקומיים, לרכוש פריטים נהדרים וליהנות מאווירה מיוחדת במינה.

קנינו שם את כל מה שרצינו כולל כובע קסקט רוסי וכל מיני בבושקות ומטרושקות.

 

היעד הבא הוא בית הכנסת הגדול העתיק- בית הכנסת הקוראלי (מקהלה) של מוסקבה.

בית כנסת הקוראלי של מוסקבה הידוע גם בכינויו בית הכנסת ברחוב ארכיפובה שנבנה בסגנון הנאו קלאסיציזם, נחשב לאחד מבתי הכנסת היפים במוסקבה. לידו יש קיר שאמור לייצג את הכותל המערבי שבירושלים ואנשים אפילו שמים שם פתקים. בפנים ישנה גם חנות למוצרי מזון כשרים ושם מצאנו בבושקה יהודית במחיר הכי זול בעיר. קנינו מיד כמה שיכולנו כדי לחלק לחברי המשפחה. נכנסנו לבית הכנסת שהוא באמת גדול, מצאנו שם מניין יהודים שיושבים ומקשיבים לאיזה מגיד שיעור. סרגיי אף לקח אותנו לעזרת נשים כדי לראות את המקום שהיה שמור לשגרירת ישראל במוסקבה דאז גולדה מאיר.







 

פארק הניצחון 

 פארק הניצחון  (Park Pobedy) הוא פארק עצום ממדים שהוקם בהר ההשתחוות לזכר הניצחון הסובייטי על הנאצים במלחמת העולם השנייה. ככזה, הוא משקף את ערכיו של הדור הישן, הזוכר את המלחמה. הפארק עמוס ברכיבים ארכיטקטוניים בעלי משמעות סמלית, כמו 225 המזרקות, שמספרן כמספר השבועות בהם נשפך דם.

 

האלמנט העיקרי בפארק הוא שדרה רחבה המרוצפת בצדיה במונומנטים ליחידות הקרביות, והמטפסת בחמש טרסות (לזכר חמש שנות המלחמה) לאובליסק המרכזי המתנשא לגובה של 142מטר (כשכל עשירית מטר מייצגת יום במלחמה). לרגלי האובליסק המוקדש לניקה, אלת הניצחון, הוקמה אנדרטה נוספת המציגה את ניצחון הטוב על הרוע, כמסומל עלי ידי גרגורי הקדוש הקוטל את הדרקון

.

מוזיאון מלחמת העולם השנייה ואנדרטה טרגדיית העמים 

מלחמת העולם השנייה, המכונה ברוסיה גם "המלחמה הפטריוטית הגדולה", היא אחד מהאירועים המכוננים והמרכזיים בהיסטוריה של ברית המועצות לשעבר, ומכאן גם ברוסיה של ימינו. הקמתו של המוזיאון החלה אמנם בדמדומיה של התקופה הסובייטית, ממש לפני קריסתו של המשטר הקומוניסטי, אולם הוא נפתח רק באמצע שנות ה- 90, שנים מספר לאחר היעלמותה של המדינה שהפכה את המלחמה לאחד מהנדבכים החשובים ביותר באתוס שלה. המוזיאון מרשים ביותר, בכל קנה מידה. הוא מכיל מרכז הנצחה למיליוני הרוסים שמתו במלחמה ולאלפי הקצינים והחיילים שעוטרו באותות גבורה. אולמות התצוגה מכילים מסמכים, תצלומים, מדים, כלי נשק ומוצגים רבים אחרים הקשורים למלחמה ולמנהיגים הסובייטים שניהלו אותה, ביניהם סטלין וחלק מהמרשלים שעמדו בראש הצבא. כמו כן מכיל המוזיאון חדרי דיוראמות מיוחדים המציגים שחזורים תלת-מימדיים מרשימים של אירועים וסצינות שונות ממהלכה של המלחמה. המוזיאון ממוקם בתוך פארק זיכרון, בסופה של שדרה ארוכה ורחבה המכילה לוחות זיכרון, פסלים ומזרקות. ברחבי הפארק פזורים גם בית כנסת להנצחת זיכרון השואה, כנסייה ומסגד, המייצגים את שלושת הדתות המערביות המרכזיות. הביקור במוזיאון הוא בגדר חובה של ממש לחובבי היסטוריה ולכל מי שמתעניין במלחמת העולם השנייה, אולם בהחלט שווה ביקור של כמה שעות גם אם אינכם כאלה







.

לאחר הסיור הזה, חזרנו למלון להתארגנות לקראת השייט ולאריזת המזוודות כי מחר טסים לסנט פטרבורג. הדרך נמשכה לנו למעלה משעה וחצי גם בגלל הגשם שלא פסק וגם בגלל הפקקים הנוראיים של מוסקבה.

קיבלנו מתנה מסרגיי שייט על הנהר מוסקבה, זהו שייט בן שעתיים וחצי על נהר מוסקבה בספינה מפוארת של מלון רדיסון שבמהלכו אפשר להזמין אוכל (הזמנו ירקות חיים וקולה) .  זו הזדמנות מצוינת לראות את העיר המוארת בצורה יוצאת מן הכלל.





 

יום שישי 28 ביוני (כ"ה סיוון תשע"ט) סנט פטרבורג
 

קמנו הבוקר בשעה מוקדמת. התפללנו וירדנו לאכול ארוחת בוקר (ירקות וקפה). היינו ראשונים בשל הצורך להגיע לטיסה. לאחר הארוחה מיהרנו למונית של סשה (חבר של סרגיי) שלקח אותנו לשדה התעופה. 

יצאנו בשעה שבע וחצי לשדה (זמן משוער שעת נסיעה) אך בשל עומס לקח לנו שעה וחצי. חששנו שנאחר לטיסה אבל בסוף תקתקנו הכל בזמן (לא היה זמן לדיוטי פרי) והגענו למטוס בזמן.

טיסת S7 45  המראנו ב10:05 משדה התעופה הבינלאומי של מוסקבה (Domodedovo). נחתנו בשדה התעופה הבינלאומי של סט פטרבורג (Pulkovo)  בשעה 11:30. בשדה חיכה לנו נציג של אלנה בשם אולג שלקח אותנו למתחם של חב"ד בבית הכנסת הגדול של סנט פטרבורג.

נכנסנו למתחם של חב"ד ושם הפנו אתנו ל"מלון" לקבל את החדר שהזמנו. מתברר שקיבלנו חדר קטן אך נקי ושתי מיטת נפרדות לחלוטין, כל אחת בצד אחר של החדר. אין שולחן אבל יש קערה ונטלה לנטילת ידיים על הבוקר. קיבלנו מפתח רגיל לחדר ואיזה כרטיס ריק לדלת הכניסה (לשימוש רק ביום חול).

התארגנו מעט בחדר ויצאנו למרחב לחפש ארוחת צהריים. מצאנו מסעדה שכאילו יצאה מהמאה ה-18 ושמה "לחיים". הזמנו אוכל יהודי ולאט לאט הגיעו המנות. יצאנו משם די שבעים. שילמנו על הארוחה 2700 רובל ועל ארוחות השבת עוד 6800 רובל כך שאנחנו מכוסים.

חזרנו לחדר ועשינו חישוב ששבת נכנסת בחצות וחצי. מקבלים שבת מוקדמת ב 20:20 ואם עכשיו צהריים (14:00) אפשר לטייל. יצאנו לטיול רגלי לאיזור הנהר לצפות במבנים המרשימים שבאיזור. ראינו את פרש  הברונזה (פטר הגדול רוכב על סוסו),

את הרחבה שלפני מוזיאון ה"הרמיטאז'" וכולי וחזרנו למלון לקראת השעה 16:00.

התארגנו לקראת שבת (למניין המוקדם ב-20:20). התפללנו מנחה, שרה הדליקה נרות וחזרנו לתוך בית הכנסת לתפילת "קבלת שבת" וערבית.

לאחר התפילה ירדנו עם יתר האורחים שנרשמו לארוחה אל המסעדה (שבה ביקרנו בצהריים). הושיבו אותנו ליד שולחן עגול שבו ישבו  מלבדנו, זוג מאחוזת אתרוג, זוג מאפרת, סבא ושלושה מנכדיו.

התנהלה שיחה ערה סביב השולחן. האוכל היה טעים ובכמות מרובה וברכנו ברכת המזון קרוב לחצות. יצאנו לסיבוב קצר מחוץ למתחם עם זוג מאשדוד שביקשו להראות לנו מסעדה נוספת כשרה שבה הם אכלו צהריים (מסעדת "כשר גורמה". חזרנו לחדר ולמרות שעדיין היה אור הלכנו לישון עייפים.

 

יום שבת 29 ביוני (כ"ו סיוון תשע"ט) סנט פטרבורג

הבוקר התעוררנו מאד מוקדם (בשעה 09:00)  כי בחב"ד מתחילים להתפלל בשעה 10:00. עלינו קומה במלון כי שם היה אמור להיות קפה ועוגה, אך פרט למים חמים (תרמוס) לא היה כלום. מזל שהבאנו מהבית, קפה, סוכרזית וחלב. שתינו קפה עם אוריאו, שוחחנו עם האורחים ששהו שם מאותה סיבה שאנו שהינו שם ואז הלכנו כולנו לתפילת שחרית בבית הכנסת הענקי הזה.

היה מקבץ מעניין של ציבור המתפללים רובם יהודים תושבי סנט פטרבורג, עוד קבוצה של אנשי חב"ד שמתפעלים את הקהילה ומספר אורחים כמונו. נפלנו על שבת בר מצווה של אחד הילדים שם שגם קרא את פרשת "שלח לך" שאנו בארץ קראנו בשבוע שעבר. זאת אומרת שהשנה (בגלל שאחרון של פסח חל בשבת) נוצר הבדל בין ישראל לגולה ורק לקראת תשעה באב העניין יסתדר.

לאחר התפילה ירדו כולם לחדר האוכל. המתפללים הקבועים ירדו עם משפחת ילד הבר מצווה לחגוג עימו את הטקס ואנחנו הלכנו לחדר אוכל אחר לארוחת צהריים. היו פחות אנשים מאשר היו בערב וכנראה שגם איכות הארוחה וכמות המזון ירדו בהתאם.

לקראת השעה 14:00 הוזמנו לעלות לתפילת מנחה של שבת (יהיה מניין נוסף בשעה 22:10). חתן הבר מצווה היה החזן ולאחר סיומה חזרנו לחדר למנוחה. ישנו משעה 15:00 עד 19:00 וקמנו לשתות קפה.

לאחר הקפה ירדנו (הזוג רז בלבד) לסיור נוסף באיזור הנהר נייבה וחזרנו לקראת השעה 22:00. התלבטנו האם להישאר ערים עד צאת השבת (1:02) או לישון ולהבדיל בבוקר. נרדמנו בשעה 23:00 מרוב עייפות וכך נפתרה הדילמה.

התעוררתי בשעה 1:15 התפללתי ערבית (כולל אתה חוננתנו) וחזרתי לישון עד 7:00 בבוקר.
 

יום ראשון 30 ביוני (כ"ז סיוון תשע"ט) סנט פטרבורג

 

התעוררנו הבוקר בשעה 07:00 ודבר ראשון שעשינו היה הבדלה. אתמול בלילה נרדמנו לפני זמן ההבדלה לכן דחינו זאת לבוקר. התפללנו אבל לא היה לנו איפה לאכול ארוחת בוקר. הסתפקנו בקפה ואוריאו.

ארגנו את המזוודות כי אנחנו עוזבית את ה"מלון" במתחם בית הכנסת ועוברים הערב למלון מכובד יותר סמוך ל"הארמיטאג'" בשם Bridge. ירדנו לרחבה לקראת השעה 10:00 לאחר שהחזרנו את מפתחות החדר לחדר מנהל המלון.

בחצר המתינו לנו המדריכה אינה שהיא דוברת עברית והנהג אולג (אותו כבר פגשנו ביום שישי). סיכמנו  שעל מנת לא לאחר להגיע למועד הביקור המתוכנן שלנו (שעה 12:00) בארמון יקטרינה   נשאיר את המזוודות ברכב ורק לאחר הסיור נגיע איתן למלון.

התארגנו ויצאנו ארבעתנו לדרך, אבל מסובב כל הסיבות סיבב כך שנתקענו למשך חצי שעה בגלל ריצת מרתון שהתנהלה בעיר. השוטר הנחמד שהיה אמור למנוע ממכוניות להפריע לרצים איפשר מדי פעם למספר מכוניות לעבור במרווחים בין הרצים וכך הצלחנו לצאת מהמלכודת הזו.

לאחר החסימה הזו הדרך נפתחה ונסענו ללא הפרעה לכיוון העיר פושקין. בכניסה לעיר אינה עצרה את הנהג וירדנו לכיוון של פסל מיוחד שהוקם לזכר היהודים שנהגו בשואה והיו תושבי העיר הזו.


משם המשכנו לארמון יקטרינה בעיר פושקין. ארמון יקטרינה הוא אחד האתרים הכי פופולריים בסנט-פטרסבורג. הארמון ממוקם בעיירה בשם “פושקין” המרוחקת 30 ק”מ מסנט-פטרסבורג. העיירה קרויה על שמו המשורר הרוסי הלאומי (שאגב למדנו היום שהיה אתיופי וגדל בבית יתומים בסנט פטרבורג) אבל שמה המקורי היה “הכפר של הצארים”. הארמון מוקף בפארק מרהיב והינו אחד הארמונות המפוארים ביותר של משפחת המלוכה הרוסית. בנייתו של הארמון החלה בשנת 1717 ונמשכה לאורך שלטונם של 5 צארים שונים, שכל אחד מהם הוסיף “טאץ'” אישי למקום. גולת הכותרת של הארמון היא חדר הענבר המפורסם, שנחשב לפלא עולם מודרני







 

חדר הענבר - מכל חדרי הארמון הם מרשימים ומפוארים, אך המיוחד והמפואר שבהם הוא חדר הענבר. מדובר בחדר שכל קירותיו מכוסות בלוחות עם עיטורי ענבר ב-350 גוונים. החדר המקורי יוצר בפרוסיה (גרמניה) בשנת 1701. מספר שנים לאחר מכן פורק והועבר כמתנה, למשכנו החדש – ארמון יקטרינה. במלחמת העולם השנייה הנאצים השתלטו על פושקין, פירקו את החדר והעבירו אותו לגרמניה. “החדר” ניזוק קשות במעבר ועקבותיו אבדו. שמועות בדבר מקום הימצאו מתרוצצות עד עצם היום הזה.
בשנת 1979 הוחלט להתחיל במלאכת שיחזור שתהיה זהה לגמרי למקור שאבד. עשרות אומנים שקדו על המלאכה שארכה 24 שנה והסתיימה בזמן לחגיגות 300 שנה לסנט-פטרסבורג.

החדר עשוי מאלפי חתיכות ענבר שמשקלן הכולל הוא 450 קג ומעוטר באבני חן וציפוי זהב. אף על פי שמדובר בשחזור, מדובר בעבודת אומנות מרהיבה שאין דומה לה בעולם. החדר זכה לכינוי פלא עולם שמיניונחשב לגולת הכותרת של הביקור בארמון

.

הפארק - את הארמון מקיף פארק מרהיב שכולל מדשאות מטופחות, לצד חורשות עצים טבעיות. הפארק תוכנן על ידי מיטב האדריכלים של אותה תקופה ונועד להתחרות בפארק המפורסם של ורסאי. לאורך שבילי הפארק מפוזרים פסלים וביתנים שבהם בני האצולה יכלו לנוח בזמן שטיילו

.

לאחר הסיור בארמון ובפארק כולל תצפית על הארמיטאז' המקומי שהיה למעשה פינת ההתבודדות של יקטרינה עם חבריה ומאהביה, חזרנו לסנט פטרבורג. מאחר וסיימנו את הביקור מוקדם, הציעה אינה שנחווה אתר נוסף היום שהיה מתוכנן ליום אחר. ולכן עצרנו בדרך וירדנו לביקור קצר באנדרטת הניצחון שהיא בעצם אנדרטה לתושבי העיר המסכנים ששהו 900 ימים ולילות תחת המצור של הגרמנים.

האנדרטה ממוקמת בשלושה מפלסים, והיא פרי יצירתו של האמן אניקושין. היא נחנכה בשנת 1975. במפלס העליון מוצג אובליסק בגובה 48 מ', שבחלקו התחתון מוצגות שתי דמויות מונומנטליות, הלוחם והפועל, זה לצד זה. במפלס זה פסלים נוספים המציגים את דמויות הלוחמים והפועלים. במפלס השני טבעת ארד בקוטר 40 מ', הפרוצה בצידיה ומסמלת את המצור שנפרץ

.

על קיר הטבעת בוערים 14 לפידים לצד שש מדליות: מדליית כוכב הזהב, מדליית מהפכת אוקטובר, מדליית הדגל האדום, שתי מדליות של לנין ומדליית מגיני העיר, שהוענקה לתושבים שלקחו חלק במצור ושרדו. במקום מוזיקת רקע. במפלס התחתון מקדמים את פניכם 900 נרות ארד דולקים לזכר 900 ימי המצור.

במקום סרטון המציג את ארועי ימי המצור ותערוכת פריטים ששרדו מהתקופה. שני פסיפסים גדולים מעטרים את הקירות הנגדיים בחלל האפל, ורק עלי הזהב מבצבצים מבין הדמויות הטרגיות ומקנים להם אופי דרמתי. במקום מוצגים ארבעה לוחות המהווים יומן מצור, ומתחלפים מידי יום ביומו בהתאם לתאריך.

האנדרטה יושבת בכיכר הנצחון (Ploshchad Pobedy), בקצה שדרות מוסקבה. כל המגיע לפטרבורג ממוסקבה חייב לעבור דרך האנדרטה הזאת, המרשימה למרחוק. אי אפשר שלא לעצור ולפקוד אותה. האנדרטה הזאת נבנתה בהתנדבות על ידי כל תושבי פטרבורג. התושבים תרמו אלפיים רובלים לצורך הקמת האנדרטה.

מאות ואלפים מתושבי פטרבורג ומהמבקרים בה השתתפו פיזית בהקמתה, כשהם עובדים מבוקר עד בוקר ללא הפוגה ובמשמרות. עבדו שם זקנים, ילדים צעירים, נשים, מכל השכבות ומכל הגילים במאמץ משותף להנציח את התקופה הקשה ביותר שידעו תושבי לנינגרד הנצורה. בתשעה במאי 1975, במלאת שלושים שנה לנצחון על הנאצים וסילוקם מלנינגרד, נחנך המונומנט.

לאחר הביקור באנדרטת הניצחון נסענו לכיוון המלון. היה לי ויכוח בדרך עם אולג לגבי המלון שלנו. הוא לקח אותנו למלון אחר שבשמו יש גם את המילה ברידג'. רק כשהגענו למלון ההוא התברר שאני צדקתי ואז הוא נאלץ לעשות סיבוב כדי להגיע למלון שלנו.

נפרדנו מאינה ואולג ופנינו לקבל חדר במלון שלנו. המלון נמצא בבניין שמבחוץ נראה ישן אך מבפנים הוא מודרני לחלוטין. קיבלנו חדר גדול ומאובזר. לאחר התארגנות ראשונית ירדנו לרחוב הראשי (שדרות נייבסקי) כדי לשתות קפה של סטרבק. לאחר שסיימנו עם הקפה חשנו שאנו עדיין רעבים ורוצים לאכול משהו רציני יותר. חשבנו ללכת ברגל למסעדה שהראו לנו הזוג מאשדוד בשבת, התברר שהיא רחוקה להליכה, לכן לקחנו מונית ותוך מספר דקות הגענו אל המסעדה.

המסעדה בשם "כשר גורמה" היא אכן מושקעת ברהיטים כבדים ועושה רושם של מאורת חשיש (מעשני נרגילות). הזמנו מנות עיקריות ושתייה אך הכמויות בהם התכבדנו היו זעירות ולא מספקות.

לכן, להשלמת הנושא פנינו לסופרמרקט מקומי ושם רכשנו קצת פירות וירקות שיהיו לנו תגבור להיום ולמחר. חזרנו במונית לחדר שבמלון. התארגנו לאכילה ורחצה. אני מקווה שנחזיק מעמד ולא נרדם כך שנוכל לראות את פתיחת הגשרים באחת בלילה.

 

לילה טוב. לינה במלון ברידג' בסנט פטרבורג.

 יום שני 1 ביולי (כ"ח סיוון תשע"ט) סנט פטרבורג

התעוררנו בחצות וחצי כדי לקום ולחזות בפתיחת הגשרים, אך מרוב עייפות החלטנו לחזור לישון ולדחות את האירוע למחר. קמנו לקראת 8, התארגנו התפללנו והלכנו לאכול ארוחת בוקר (כרגיל ירקות וקפה). לקראת השעה 10:00 ירדנו לרחוב שם חיכו לנו כבר המדריכה אינה שהיא דוברת עברית והנהג ולדימיר. היום שלחו לנו רכב משפחתי ולא טרנזיט אבל לשני אנשים זה הספיק.

יצאנו לדרך, תחנה הראשונה שלנו היא קתדרלת אייזק. הקתדרלה הנושאת את שמו של אייזיק הקדוש, מפטרוני העיר, היא מהיפים במבני התפילה באירופה. ואשר בנייתה ארכה 40 שנה. היא ידועה גם בשמה "קתדראלת שלושת הצארים" על שם בוניה (אלכסנדר ה- 1, ניקולאי ה- 1, אלכסנדר ה-2).

האדריכל הצרפתי מונפרן הקים כאן היכל שהוא שירת הלל לתרבות המערב, אליה פזלה העיר מאז ימי הצאר פטר ה-1. גובה הכיפה כ- 100 מ' והיא מצופה בעשרות ק"ג של עלי זהב. ארבע חזיתות הכנסייה מוקפות בעמודי גרניט אדירים שנחצבו במיוחד בפינלנד הסמוכה, והובאו הלום ברכבת מיוחדת. לראשונה הוקמו העמודים ולתוכם, נבנתה הכנסייה.

בתקופת המצור על לנינגרד כוסתה הכנסייה וכיפתה נמשכה בזפת. מסביבה הוצב מערך תותחי נ"מ מסיבי. למרות זאת נפגעה ברסיסים שסימניהם ניכרים עד היום.

למרות העובדה שניתן לראות מהמרפסת של הקתדרלה את כל העיר (בשל גובהה) בחרנו לא להיכנס אליה ורק צילמנו אותה מבחוץ והשכנו רגלית ליעד הבא.

פרש הברונזה - על גבי אבן גדולה (כ- 1,600 טונות משקלה), ניצב פסלו של הצאר פטר הגדול הרוכב על סוסו ורומס בפרסות הסוס את אויביו (השבדים הנראים כנחשים). בפסל, העשוי ארד (ברונזה), נראה הצאר מביט קדימה, משתלח אל מול הקשיים שהיו מנת חלקו בביסוס האימפריה הרוסית ובבניית העיר.

הפסל נחנך ב- 1782, בהוראתה של קתרינה הגדולה, לאחר כ- 10 שנות פיסול, שהיו מלוות בלבטים ובמחלוקות. על גבי האבן טרחה הצארינה לקבוע את הכתובת: "לפטר הראשון מקתרינה השנייה". הפסל הניצב בלב כיכר הסנט שימש השראה לכתיבת הפואמה המפורסמת של פושקין "פרש הברונזה".

לאחר הצילומים של הפסל וההסברים של אינה אודותיו חזרנו לרכב והמשכנו ליעד הבא. האי וסילבסקי ובמיוחד הספינקסים שעליו. עברנו את הגשר שעל הנהר נייבה שהוא נהר רחב מאד ואורכו 74 ק"מ ופנינו ימינה לנקודה הראשונה על האי הזה והיא הספינקסים המצריים.

מתברר שאחד העוזרים של פטר הגדול שהה במצרים והתלהב מהספינקסים שראה במצריים (זהו פסל אריה בעל ראש אדם שבמקרה הזה הוא הראש של פרעה אמנחטפ). הוא קיבל אישור לקנות שניים כאלו והם הושבו על הגדה של האי וסילבסקי עד היום.

הצטלמנו לרגלי הספינקסים (למקומיים יש אמונה שכל משאלה שמתבקשת במקום הזה מתמלאת מיד). משם המשכנו לקצה המזרחי של האי הזה שהיה הנמל הראשי של העיר בשנים הראשונות שלה. עד היום ישנם 2 עמודים ששימשו כמגדלי אור בתקופה העתיקה כאשר היו מדליקים אש בראשיהם.

משם המשכנו לאי הבא על גבי גשר נוסף כדי לצפות באוניית המלחמה "אורורה" שירתה ב-1917 פגז אחד לכיוון ארמון החורף של הקיסר ובכך סימנה את תחילת המהפכה הבולשביקית. כיום האונייה משמשת כמוזיאון ותזכורת למהפכה (שרוב התושבים ברוסיה היו מעדיפים שלא תפרוץ).

לאחר כמה דקות צפייה באונייה (אין מה לעשות שם חוץ מזה) המשכנו בנסיעה לנקודה שממנה הכל התחיל.  הם מדברים על כך שפטר (שעוד לא היה כל כך גדול) רצה לכבוש את איזור הזה מידי השבדים כדי שיהיה לרוסיה נמל ומוצא לים. לדבריו הנמל הזה שיאפשר יבוא ויצוא סחורות ישפר את מצבה הכלכלי של רוסיה.

בשנת 1770 הוא ניסה לראשונה לכבוש את המקום מידי השבדים אך נכשל. בשנה שלאחר מכן הוא גיבש כוח צבאי גדול וניצח את השבדים במלחמה שנמשכה 21 שנה. וכאן במקום שנקרא מצודת פול ופבל (על שם פאולוס תלמידו של ישו ופטרונו של פטר הגדול) הוא ייסד את מה שנקרא כיום סנט פטרבורג.

אגב, כולם חושבים שהעיר נקראית סנט פטרבורג על שם פטר שבנה אותה, אבל בעצם פטר בעצמו קרא לה כך על שם פטרונה של העיר ששמו פטרוס הקדוש שפטר עצמו הוטבל לנצרות בהיותו תינוק ביום של הקדוש הזה בלוח השנה הנוצרי.

בקיצור, העיר צמחה מתוך המבצר שהוקם באי הזה. ישנה שם כנסייה עם מגדל שגובהו 205 מטר (כי גובהו של פטר היה 205 ס"מ) אך במיוחד היה שם בית כלא למתנגדי המשטר שנסגר רק ב-1924. בכלא הזה ישב ברבי הראשון של חב"ד בעת מאסרו בן 53 הימים ואשר שוחרר באופן ניסי בי"ט כסלו שהפך להיות חג הגאולה וראש השנה לחסידי חב"ד.

המבנה מדכא ביותר, כל אסיר קיבל חדר נפרד וחי כל ימיו (עד מותו או תלייתו) בבדידות בלי שיוכל לבר עם מישהו. הם היו מדברים בדפיקות על הקירות כמו מורס. חיפשנו את החדר שבו שהה הרבי אך לא מצאנו שלט שיעיד על כך.

יצאנו מכלא ושמנו פעמינו לגינה שבה הוצב פסל של פטר הגדול שנוצר על ידי אמן בשם שיאמקין. הפסל מעוות במקצת כי לפטר יש כאן ראש קטן וגוף ארוך. זה הסגנון של האמן הזה שבתקופה הקומוניסטית היה מנודה וחייב היה לצאת מרוסיה אם חפץ חיים הוא.


 

חזרנו ליבשה כדי לצפות ולבקר בכנסיית הדם השפוך. כנסיית "הדם השפוך" היא מהמרשימות בכנסיות רוסיה ואחד הסמלים הבולטים של סנט פטרבורג. הכנסייה הוקמה במקום בו נרצח הצאר אלכסנדר השני בשנת 1881 ונחנכה ב- 1906. סגנון הבנייה שלה רמז על "הקשחת הקו" שנקט יורשו ובנו, אלכסנדר ה- 3, בעקות רצח אביו.  הכנסייה, אוצרת בחובה שלל תמשיחי קיר מרהיבים אשר ניזוקו בתקופה הקומוניסטית אך שוקמו במהלך שנות התשעים. במקום בו נרצח הצאר ניצב מעין מזבח מוקף אבנים

בהשוואה לכנסיית ואסילי הקדוש במוסקבה היא פחות צבעונית אך עדיין יפה. נכנסנו לכנסייה הזו באופן מיוחד כי היא לא כנסייה פעילה ויותר אטרקציה תיירותית. מצאנו שם פסיפס של משה רבנו המוריד את לוחות הברית ועליהן אותיות עבריות.

משם המשכנו רגלית לכיכר האמנויות, ליד האנדרטה למשורר הרוסי המפורסם אלכסנדר פושקין.

כאן למעשה נגמר הסיור שלנו אבל אינה החליטה להראות לנו את המטרו של סנט פטרבורג. ואכן ירדנו לסיור במספר תחנות של המטרו. נכנסנו לתחנת המטרו שנקראת האוניברסיטה הטכנולוגית, ועשינו סיור מרתק על פני תחנות השיש היפות ביותר של מערכת הרכבת התחתית של סנט פטרבורג שנקראו "ארמונות תת קרקעיים". לאחר הסיור במטרו חזרנו למלוננו לאכילה, שתייה ולינה.

הלילה הלכנו לישון מוקדם כדי להתעורר ולצפות בגשרים הנפתחים. התעוררנו בחצות הלילה, התלבשנו הכי חם שיכולנו ויצאנו לדרך (של 2 דקות כי המלון שלנו צמוד לנהר ולגשר הארמון). הגענו לגדת הנהר כחצי שעה לפני האירוע וכבר היו שם המונים. כולם תיירים מכל העולם שבאו באוטובוסים מלאים לראות את הפלא של הגשרים הנפתחים.


לקראת השעה 1:10 הושמעה מוסיקה בעוצמה גבוהה ברמקולים שמאחורינו ואז חלק אחד של הגשר החל להתרומם לאיטו. הנהר היה מלא בסירות עם אנשים שהמתינו לחזיון הזה מעל גבי הסירות ואז המשיכו לגשר הבא. הגשרים נפתחים בדירוג מהסיבה הזו.

צילמנו והסרטנו את האירוע ואז נפנינו לצלם את פתיחת הגשר השני שלידינו. לאחר שמיצינו את נושא הגשרים חזרנו למלון בתקווה שנוכל לחזור ולהמשיך לישון עד הבוקר.

 

לילה טוב. לינה במלון ברידג' בסנט פטרבורג.
 

יום שלישי 2 ביולי (כ"ט סיוון תשע"ט) סנט פטרבורג

הלכנו לישון הלילה בשעה שלוש לפנות בוקר בגלל התצפית על פתיחת הגשרים. למרות זאת, התעוררנו כרגיל, תפילה וארוחת בוקר. הזמנו הסעה מהמלון לשדה התעופה ליום חמישי בבוקר (15 יורו במקום 75 יורו שאלנה רצתה על אותה נסיעה).

ירדנו לרחוב להמתין למדריכה ולנהג לקראת השעה 10:00 ושניהם אחרו מעט. היום המדריכה שלנו היא קסניה והנהג הוא ולדימיר. פגשנו גם את אלנה שהיא מנהל המשרד שדרכו הזמנו את המדריכים דוברי עברית.

התארגנו ויצאנו לדרך. תחנה ראשונה היא הארמון הסיני. ב-Oranienbaum  שם הלכנו בפארק בסגנון אנגלי וביקרנו בפנינה האמיתית של המקום הזה-הארמון הסיני שנפתח לאחרונה לציבור לאחר שיפוץ והוא נראה כמו קופסת תכשיטים.  האחוזה עדיין מוכרת בשמה של העיר הקרובה אליה לומונוסוב, האחוזה באורניינבאום היא העתיקה ביותר בארמונות הקיסריים באיזור סנט פטרבורג, וגם היא היחידה שלא נתפסה על ידי הכוחות הנאציים במהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה (מלחמת העולם השנייה).

האחוזה נוסדה על ידי הנסיך מנשיקוב שהיה היועץ הקרוב ביותר של פיטר הגדול וראש עיריית סנט פטרבורג.

לאחר מותו של מנשיקוב עברה האחוזה  למדינה, בשנת  -1743  הועברה על ידי הקיסרית אליזבת אל אחיינה, פיטר השלישי.

פיטר השלישי הפך את אורניינבאום למעון הקיץ הרשמי שלו.

 

לאחר סיור בארמון ובגן שסביבו חזרנו שוב לרכב ונסענו לגני פטרהוף. בפארק המרהיב והמפורסם ברחבי העולם. מזרקות מרתקות, פסלי זהב, עצים ירוקים צפופים וגבוהים יישארו בזיכרונו לנצח!.

ארמון הקיץ של פטר הגדול. הארמון, אשר תוכנן בזמנו של הצאר פטר ה-1, הפך במהרה לאחת משכיות החמדה של העיר. הצארים הבאים אחרי פטר שקדו בהרחבתו ובתפארתו.  מסביב לארמון גן מרשים טובל ביער, בגופי מים ובמזרקות יפיפיות.

אל הארמון מובילה תעלה אשר נועדה בזמנו לשיט סירתו של הצאר, ממפרץ פינלנד בים הבלטי אל  הארמון עצמו. במהלך מלה"ע 2 נכבש הארמון ע"י הנאצים וחרב לחלוטין (בין היתר, בהפצצות רוסיות). חלק מאוצרותיו (אלו שלא נקברו או נלקחו ע"י הרוסים מבעוד מועד) נבזז ע"י הגרמנים. כיום משמש הארמון כמוזיאון מרשים וגניו, פינת חמד למאות אלפי מטילים הנוהרים אליו מרחבי העיר ומהעולם.

ביקרנו גם בנקרות המזרקה. ראינו את מערכת אספקת המים של מזרקות גני פטרהןף מבפנים, ולמדנו איך הם עובדים, התלהבנו מהפשטות הגאונית של המזרקות שנוצרו על ידי מאסטרים במאה XVIII.

עצרנו לשעה בקניון גדול בדרך למלון. קנינו קצת פירות וירקות וכמה מתנות וחזרנו ברכב למלון שלנו.


 

 

יום רביעי 03 ביולי (ל' סיוון תשע"ט א' דר"ח תמוז) סנט פטרבורג

הלכנו לישון הלילה בשעה אחת עשרה והצלחנו לישון 8 שעות רצופות. התעוררנו כרגיל, תפילה וארוחת בוקר. לקראת השעה 10:00 יצאנו ללובי והמדריכה שלנו להיום, ליסה כבר המתינה לנו שם.

יצאנו איתה מהמלון לחפש את נהג המונית שהיה אמור לבוא עד לפתח המלון אך נחסם גלל העבודות בכביש לידינו. מצאנו אותו ליד פסל פרש הברונזה. עלינו על המונית ונסענו איתו קטע קצר עד למרכז רחוב נייבסקי. שם הוא הוריד אותנו בגשר הסוסים "גשר אנישקוב" (ישנם בכל 4 פינות הגשר סוסים  שכל אחד מהם בשלבי אילוף שונים) ומשם מתחיל סיורנו.

התחנה הראשונה שלנו היא בגן יקטרינה. בכיכר ישנו גן רחב ידיים שבמרכזו פסל גבוה מאד של הצארינה יקטרינה השנייה. מתחת לפסל שלה ועדיין על העמוד הזה מפוסלים כל חבריה ומאהביה. הגנרל פוטיומקין שהיה בן זוגה הרשמי שנים רבות ועוד כל מיני שאני לא זוכר את שמם.

הסיפור שלה מעניין, היא הייתה נסיכה גרמניה ששודכה לנסיך רוסי (נכד של פטר הגדול). כדי שתוכל למלוך על רוסיה היה עליה להיפטר מבעלה הנסיך. אנשי הצבא שהיו חבריה ומאהביה דאגו לכך שהוא לא יחיה וכך היא מונתה במקומו למלכת רוסיה ומשלה בה 34 שנים.

השדרה הראשית של העיר, הנמתחת לאורך כ- 5 ק"מ ממנזר אלכסנדר נייבסקי, בצפון, בואכה ארמון מפקדת הצי על גדות הנייבה. לאורך השדרה עשרות מבני ציבור, מבני מידות, ארמונות אנשי אצולה לשעבר, וכן שפע של מקומות בילוי, מסעדות, תיאטראות, חנויות ובארים.

פסענו לאורך הרחוב הזה עד לחנות המעדנים של אליסשבסקי, בעלי המעדניה הזו ידעו לייבא מוצרים אטרקטיביים (קפה ותבלינים) ממקומות אקזוטיים ולמכור אותם לעשירים ובני אצולה בחנות הזו ובנוספות שהקימו בהמשך.

נכנסנו לחנות עמוסה במוצרים, שבאמצעה חיקוי של שיח האננס בגודל ענקי. פסנתר שמנגן מעצמו וזוג בובות שמנופף לקהל. הסתובבנו מעט בחנות ניצלנו את שירותיהם ויצאנו להמשך הדרך.

הגענו עד לפאסאז' מקום שבו יש מעבר לרחוב המקביל. במבוא הזה ראינו חנות של מיכל נגרין, בסופו של הפאסאז' הזה פנינו שמאלה לחנות מזכרות ענקית שבה הצלחנו למצוא חולצות טריקו מעניינות עבור הנכדים.

משם המשכנו לחנות הספרים בבניין "זינגר" שהוקם בזמנו על ידי חברת מכונות התפירה המפורסמת (היא אמריקאית). מצאנו שם פאזלים של מוסדות רוסיים  ורכשנו אחד. משם המשכנו לחנות צעצועים ושם מצאנו בובות לאימרי וארבל ובזה תמו קניותינו בשלב זה.

צפינו על קתדרלת קאזאן שנבנתה לאחר הניצחון על המדינה הזו. ומשם הלכנו אל המעגן לקראת השייט הצפוי לנו בשעה 13:00. עצרנו בדרך למנוחה קלה במלון של 5 כוכבים בשם קמפינסקי כדי להתרשם מיפיו ולהשתמש בשירותיו. ניצלנו את ההזדמנות לסדר את העניינים הכספיים עם ליסה ויצאנו למעגן.

עלינו על סירה שהיא די שטוחה (כדי שתוכל לשוט מתחת לגשרים הנמוכים). ויצאנו לשייט בן שעה בנהרות ותעלות העיר סנט פטרבורג. במהלך השייט קיבלנו הסברים במכשיר אודיו בשפה האנגלית. לאחר שעה עצרנו במעגן וירדנו מהסירה.

ליסה לא עלתה איתנו לשייט והמתינה לנו במעגן. משם המשכנו לכיוון מוזיאון הארמיטראז'. הכרטיסים שלנו היו לשעה 15:00 כך שהייתה לנו שעה שלמה לשרוף. בחרנו לחזור למלוננו שנמצא ממש קרוב למוזיאון כדי לשים בחדר את כל המתנות ואת כל הציוד שאנו לא צריכים במוזיאון.

לקראת השעה 15:00 יצאנו לדרך עם ליסה (שהמתינה לנו בלובי) עם מעילים בלבד (מזל שלקחנו כי כשיצאנו, ירד גשם זלעפות). הגענו  תוך כמה דקות למוזיאון ונכנסנו אליו מיד.

מוזיאון הרמיטאז' הוא מהבולטים בארמונות העיר ומהחשובים במוזיאוני העולם. הארמון שימש כמעון החורף של הצארים הרוסים בשנים 1732-1917. עיקר בנייתו התנהלה המאה ה- 18, אך אגפים נוספו לו בהוראת הצארים השונים.

בארמון, מעל 1000 חדרים, 17 גרמי מדרגות מהודרים, גנים תלויים ופארו היה מהמניעים הבולטים לתסיסת העם נגד שלטון הצארים.

בארמון נמצא מוזיאון "הרמיטאז'" בו מוצגים מעל 3 מיליון פריטים שונים. אוספי אמנות מכל התקופות, קריסטלים, שטיחים וגובלנים, פסלים וכלי חרסינה. אלו מוצגים לצד אוספים מרשימים מתקופת יוון ורומי, ממצאים מצריים ועוד.

בלב רחבת כיכר הארמון ניצב עמוד אלכסנדר ובראשו פסל המלאך גבריאל. רחבת הכיכר שמשה למצעדים צבאיים כמו גם להתקוממויות, ובשטחה אירע "יום א' העקוב מדם" במהלכו, ב- 9 בינואר 1905, הפגינו עשרות אלפי אזרחים נגד מדיניות הצאר ניקולאי השני. במהלך דיכוי ההפגה נורו למוות כ- 1000 אזרחים.

יצאנו מהמוזיאון לאחר שחרשנו אותו לאורך ולרוחב, ראינו פסלים ואפילו אורגינלים שלדה וינצ'י, פסל של מיכאל אנג'לו, ציורים של רפאל על סיפורי התנ"ך ובמיוחד 24 ציורים מקוריים של רמברנדט.

ביציאה תפס אותנו גשם זלעפות, נפרדנו מליסה שם ורצנו למלון שלנו. נרטבנו מעט למרות המטריה של שרה. אבל הכל חוויות. הגשם לא מפסיק לרדת אבל מבחינתנו שימשיך כי זהו זה נגמר הטיול למוסקבה וסנט פטרבורג.

 

 

יום חמישי 04 ביולי (א' תמוז תשע"ט) סנט פטרבורג

קמנו הבוקר בשעה 4:00 כי הזמנו הסעה מהמלון בשעה 05:00 אל שדה התעופה הבינלאומי של סט פטרבורג (Pulkovo). ירדנו לרחוב וחיכתה לנו מונית שהיא  בעצם רכב פרטי עם נהגת גדולה שלקחה אותנו במחיר נמוך מאד (1200 רובל) לשדה התעופה. מאחר והיה מוקדם, הכביש היה ריק והגענו במהירות לשדה. בדרך ירד גשם אבל למי אכפת.

בגלל השעה המוקדמת גם כל ההתנהלות בשדה הייתה מהירה כך שנשארו לנו כמעט שעתיים עד להמראה. הטיסה הזו משולבת עם הטיסה של אל-על ממוסקבה לתל אביב כך שהמזוודות שלנו יעברו ממטוס למטוס בלי התערבות שלנו.

שתינו קפה עם אוריאו (מה שעוד נשאר לנו) וניגשנו לגייט. בלי שהתכוונתי יצא לנו לעלות ראשונים למטוס וקיבלנו שורה 5. המטוס של חברת S7  (סיביריה איירליינס שהוא ירוק כולו) הוא לטיסות פנימיות ולכן הם משתדלים לדחוס כמה שיותר מושבים בכל מטוס והיה די צפוף.

המראנו לכיוון מוסקבה  בשעה 08:10  טיסה S7 20(בשיתוף אל על)   נחתנו בשדה התעופה הבינלאומי של מוסקבה (Domodedovo) בשעה 09:30. למרות שלא היינו צריכים להתעסק עם המזוודות עדיין עם כל הבדיקות הביטחוניות הללו לא נשאר לנו כמעט זמן להסתובב בדיוטי פרי. הגענו לגייט של אל על ושם הבורדינג היה בעיצומו כך שלאחר השאלות הקלסיות נכנסו מיד למטוס שכבר היה מאוייש בחלקו.

טיסת אל על  612 LY המראנו ב 11:10 משדה התעופה הבינלאומי של מוסקבה (Domodedovo).  הזמנו מקומות (תמורת נקודות) שורה 21 (מיקום מעולה עם מקום רב לרגליים).  נחתנו בזמן, אפרת באה לקראתנו וחזרנו הביתה עייפים ומרוצים.

 

להתראות בטיול הבא.

 

 

 

 

 

 

 

 

 התוכניות בסנט פטרבורג תואמו מול אלנה

Baltic Wind Guiding Agency

Travel coordinator Elena +7 911 931 60 19 (WhatsApp every day)

English speaking guide 30th June Mr. Vladimir Savchenko +7 952 239 49 68 (WhatsApp only 30th  June)

Hebrew speaking guide Mrs. Lisa Lukash +7 950 043 28 72 (WhatsApp only 1st, 2nd, 3rd July)

 

פשטידת גזר:
10 גזרים 
 4 ביצים
4 כפות קמח
2 כפות שמן
ממתיק מלאכותי, מעט מיץ לימון ותמצית וניל (לא חובה)
אופן הכנת הפשטידה:
מבשלים את הגזרים במי מלח עד שהם מתרככים. לטחון אותם במעבד מזון יחד עם כל יתר המצרכים. להניח את הבלילה בשתי תבניות אינגליש קייק ולאפות בחום בינוני עד שיזהיב.
 

צ'יפס קישואים:
2 קישואים גדולים - 
 ספריי שמן - לשימון התבנית
כף אחת שמן זית
¼ כפית מלח
¼ כפית אבקת שום (לא חובה)

אופן הכנת הצ'יפס קישואים:
חממו את התנור מראש ל-200 מעלות. שמנו באמצעות ספריי השמן 2 תבניות אפייה. פרסו את הקישואים באלכסון לפרוסות דקות כמה שאפשר. לאחר מכן הכניסו אותם לקערה גדולה יחד עם שמן, מלח ואבקת שום וערבבו היטב, כך שהקישואים יספגו היטב את כל הרכיבים.
סדרו את הקישואים בשכבה אחת בתבניות האפייה, והכניסו לתנור. הפכו אותם על הצד השני לאחר 10 דקות, ולאחר מכן הנמיכו את חום התנור ל-150 מעלות, ואפו עד לקבלת קישואים חומים ופריכים, כ-15 דקות לערך.
 הניחו בזהירות את הקישואים המוכנים על גבי ניירות מגבת, והשאירו אותם מכוסים בטמפרטורת החדר במשך מספר שעות.
 


פותח ע"י סופטמדיה בניית אתרים